"אני מעזה להגיד שהכל תקין, וזאת מכיוון שיש לה אפשרות להתאפק גם בלילה. עובדה שכשסבתא שם היא מצליחה להתאפק וכנראה שמאוד משתדלת. אני באופן אישי נגד שיטת הטבלאות, ובאופן כללי נגד הדבר הזה שנקרא כלכלת האסימונים. הרי לפעמים זה עובד ולפעמים לא. בסך הכל זאת מוטיבציה חיצונית לילדים. בשביל מה הם יתאמצו? בשביל עוד פרס? עוד מדבקה? אני דווקא בעד לייצר אצל הילדים מוטיבציה פנימית, להגיד לילד ‘איזה כיף לך’ ו’אתה בטח מאוד גאה’. לדעתי, אתם צריכים לחזק אצל הילדה את הרצון לקחת אחריות, גשו אליה ותדברו איתה על הנושא. תאמרו לה שאתם מבינים שלפעמים בלילה בורח לה פיפי ושזה קורה להרבה ילדים. תעניקו לה פתרון – אם היא מתעוררת ומפריע לה שהיא מרטיבה במיטה, אתם מניחים באופן קבוע ליד המיטה מגבת יבשה. אם היא קמה ומרגישה חוסר נוחות, היא יכולה לישון על המגבת, להניח את הבגדים הרטובים ליד האמבטיה ושאתם תבינו את המסר. המסר אומר בעצם שמהיום בתכם אחראית לתוצאות ההתנהלות שלה. זהו מסר אדיב ועדין. ברור שבהתחלה היא תמשיך להשתין, אבל היא תקום בשקט ובנינוחות כי היום כשאתם מרימים אותה לשירותים, אתם אלה שלוקחים אחריות. היא כבר בת ארבע, תכבדו אותה ותסמכו עליה, ויש סיכוי גדול מאוד שבתוך מספר לילות זה יפתור לכם את הבעיה והיא תפסיק להרטיב במיטה. בהצלחה רבה".
"אני ממליצה שתבצעו מפגש משפחתי ביחד עם כל הילדים ותספרו להם שלפני שאבא התחתן עם אמא הוא היה נשוי לאישה אחרת ונולדה לו בת, והבת הזאת היא גם האחות שלהם. תגרמו לילדים לשמוח שהולכת להיות להם אחות גדולה חדשה, תדברו על כל הדברים הכיפיים שתעשו איתה ביחד, תכינו את הילדים לביקור שלה, תכינו את עצמכם לשאלות בעיקר מבן השש ובן השמונה. אם ילדיכם ישאלו אתכם למה לא אמרתם להם עד היום, תאמרו שהייתם מבולבלים או שלא ידעתם איך לספר להם את המידע הזה. תדאגו להגיד את האמת ללא לחץ או בהלה, אל תיכנסו לפרטי פרטים, תענו באופן נקודתי לשאלות הילדים, ואני מחזיקה לך ולבעלך אצבעות על התוספת למשפחה של נערה בת 13 בגיל ההתבגרות, ואיזה יופי שהיא רוצה את הקשר הזה עם אביה".