במשך שנים היה ברור היכן אמור לעמוד הארון - צמוד לקיר, מוסתר ככל האפשר, פריט פונקציונלי שלא אמור לבלוט בחלל. אבל בפרויקטים של עיצוב פנים יוקרתי בשנים האחרונות, התפיסה הזו משתנה: הארון יוצא מהקיר ונכנס למרכז החדר.
במקום חלוקה מסורתית באמצעות קירות, יותר ויותר סוויטות הורים משתמשות ביחידות נגרות גדולות כאלמנט שמגדיר את החלל. אותן יחידות ממוקמות במרכז החדר ומשמשות כמעין :מחיצה: בין אזור השינה לבין חדר הארונות או חדר הרחצה.
המהלך הזה משנה לא רק את המיקום של הארון, אלא את כל ההיגיון של תכנון החדר: פחות קירות, יותר חלל פתוח, ופתרונות שמרכזים כמה פונקציות בתוך אלמנט אחד.
עם זאת, מאחורי האסתטיקה הנקייה מסתתר גם אתגר תכנוני לא קטן. יחידה שממוקמת במרכז החדר נדרשת להיראות מדויקת מכל זווית, בלי "צד נסתר", ולשלב בתוכה גם פתרונות טכנולוגיים כמו טלוויזיה, אחסון וחלוקה פנימית חכמה.
התוצאה היא שינוי בתפיסת חדר השינה: פחות רהיטים מפוזרים לאורך הקירות, ויותר אלמנטים מרכזיים שמגדירים את החלל עצמו – לטוב ולרע, תלוי בגישה העיצובית.