לא מעט ישראלים רוכשים דירת קבלן חדשה, אבל מגלים מהר מאוד שהמפרט הסטנדרטי לא תמיד מצליח לייצר תחושה של בית. קירות לבנים, מטבח גנרי ותכנון שחוזר על עצמו מפרויקט לפרויקט משאירים לא מעט מקום לדמיון – ולתכנון מחדש.
כבר בכניסה ברור שמדובר בבית שתוכנן מחדש כמעט מהיסוד. במקום קיר חשוף, תוכנן קיר נגרות גדול מפורניר אלון, שמסתיר פתרונות אחסון ופונקציות שונות, אך נראה כמו חלק אינטגרלי מהאדריכלות של הבית. המשחק בין עומקים שונים מאפשר לאור הטבעי לייצר מראה משתנה לאורך שעות היום.
גם החלל הציבורי ממשיך את אותה שפה. הסלון עוצב בגווני שמנת, חול ועץ טבעי, בעוד שהמטבח משלב חזיתות גרפיט מט עם משטחי גרניט טבעי בעלי גידים כחולים, ויטרינה מעושנת ומשטח עץ אלון המחובר לאי. שילוב החומרים – אבן, עץ, זכוכית ומתכת – יוצר מראה נקי אך חמים, שמרגיש יוקרתי מבלי להיות ראוותני.
אחד האלמנטים הבולטים בבית הוא דווקא חדרי הרחצה, שתוכננו כחללי רוגע ולא רק כחללים פונקציונליים. במקום אריחים סטנדרטיים, נבחרו פלטות איטלקיות גדולות, כיורים בנויים, נגרות בגווני שמנת ועץ טבעי וברזים איטלקיים, היוצרים יחד אווירה המזכירה מלון בוטיק או ספא יוקרתי.
גם בחללים הפרטיים נשמר הקו העיצובי. סוויטת ההורים משלבת עץ, זכוכית ומתכת במינון מדויק, בעוד שריצוף פישבון כהה בחדר העבודה ובאזורים נוספים מוסיף עומק ועניין מבלי לשבור את ההרמוניה הכללית.
לדברי סורידרוב, האתגר המרכזי היה להעניק לדירת קבלן אופי ייחודי מבלי לבצע שינויים ראוותניים. "המטרה הייתה ליצור בית שנשען על חומריות טבעית, פתרונות אחסון חכמים ושפה אחידה שמלווה את כל החללים. כשכל פרט מתוכנן כחלק מהשלם, התחושה בבית רגועה ונעימה יותר".
התוצאה מוכיחה שגם דירת קבלן סטנדרטית יכולה להפוך לבית בעל נוכחות ואופי, כשההשקעה מופנית פחות לאלמנטים נוצצים ויותר לתכנון מדויק, בחירת חומרים נכונה וירידה לפרטים הקטנים.