אם פעם המטבח נועד בעיקר להיות פונקציונלי, בשנים האחרונות הוא הופך לאחד האלמנטים המרכזיים בעיצוב הבית. האי, במיוחד, כבר אינו רק מקום להכנת אוכל או לאחסון, אלא אלמנט שמושך את העין ומגדיר את החלל שסביבו.
אחת המגמות שממחישות את השינוי היא Chunky Kitchens – מטבחים בעלי מראה מסיבי יותר, עם משטחי עבודה עבים, נפחים גדולים ושימוש מודגש בחומרי גלם טבעיים. במקום לנסות לטשטש את המטבח בתוך החלל, העיצוב החדש הופך אותו לנקודת מוקד.
אחד החומרים שמתאימים במיוחד למגמה הזו הוא אבן טבעית. היא כבר לא מופיעה רק על משטח העבודה, אלא יכולה להמשיך אל דפנות האי, החזיתות ואפילו אל אזורים נוספים בחלל. התוצאה היא מראה רציף שבו האבן עצמה הופכת לחלק מהעיצוב.
הבחירה באבן טבעית מדגישה גם את הרצון להכניס לבית חומרים שאינם נראים אחידים לחלוטין. גידים, שינויי גוון וטקסטורות הופכים לחלק מהמראה, ולא לפגמים שצריך להסתיר. לצד שיש וקוורציט, נעשה שימוש גם בגרניט ובסוגים נוספים של אבן טבעית.
גם העיצוב עצמו הופך מאופק יותר. במקום עומס של אלמנטים דקורטיביים, הדגש עובר לפרופורציות, לחומר ולביצוע. "פחות קישוטים ופחות אלמנטים שמנסים להרשים בכוח, ויותר חומרי גלם איכותיים, פרופורציות נכונות ותכנון מדויק. היופי נמצא בחומר עצמו ובאופן שבו עובדים איתו", אומרת שמר אוחנה.
המשמעות היא שהאי מקבל תפקיד חדש: לא רק משטח שימושי, אלא אלמנט אדריכלי שמחבר בין המטבח לבין החלל הציבורי של הבית. כשהוא גדול, עבה ובנוי מחומר דומיננטי, קשה יותר להתייחס אליו כאל עוד פריט נגרות.
ובמובן הזה, המטבח החדש דווקא לא מנסה להיעלם. הוא הופך לאחד הדברים הראשונים שרואים כשנכנסים הביתה – והעיצוב כולו נבנה סביבו.