הו, רולטת התקינות הפוליטית, בכל שבוע מחדש אני מחכה לראות איזו בדיחה יחצנית תגרילי הפעם כדי ללכוד את הכותרות המנומנמות. לפעמים זו איילת זורר שמעלה לכותרות את מצבן של נשות תעשיית האופנה שעוברות גיל מסוים. לפעמים זו חברת קסטרו שמתנצלת בפני קבוצת אינטרנט שטוענת שהיא מפלה נשים שמנות. לפעמים זו עוד שחקנית שמתלוננת שרוטשה יתר על המידה בצילומים למגזין. מהומה רבה על לא מאומה – בעיקר כי מיד אחר כך הכל נשכח וממשיך כרגיל. כן, ככה זה אצלנו, שבוע חדש, דרמת תקינות פוליטית חדשה.
בשנים האחרונות ישנה מגמה חינוכית שלמה שתומכת ביצירת צעצועים מעצימים. למשל, ערכות בנייה “גבריות” עבור ילדות או אריזה של פריטי יצירה וקראפט עבור בנים. המטרה? ליצור תרבות משחקית חדשה שלא מפלגת את הילדים למגדרים קבועים מראש. ללא ספק מגמה חיובית, ולמעשה הייתי משחילה אליה גם את בובות הברבי החדשות הללו. אני סקפטית, אבל מאוד מקווה שהמהפך של חברת מטאל יתבטא בסופו של דבר גם בשינוי חברתי. אם זה מה שיקרה? וואלה, אני מפרגנת להם רק בהצלחה.
התרעות פיקוד העורף