אבל הנס קרה. שירה, שהייתה כפסע מלאבד את חייה בגלל אלימות חסרת רסן מצד האדם שהיה אמור להיות המגן שלה והפך באחת למוציאה להורג, הצליחה להתאושש ולבנות את עצמה מחדש. צעד צעד הצליחה להתרומם ולצאת מן השאול שחוותה והתחילה לרפא את הצלקות הפיזיות והרגשיות שהותירה החוויה המזעזעת.
כמומחה בכירולוגיה אבחונית וסטודנט לתואר השני במדעי המוח ביקשתי להיפגש עם שירה כדי לראות האם הטראומה שחוותה והתהליך שעברה הותירו סימנים שניתן לזהות בכפות ידיה.
כפות הידיים מהוות חלק משמעותי מאוד מהקורטקס המוטו-סנסורי (תנועה-תחושה) במוח האדם. הן מרושתות בעצבים רבים שמגיעים אל המוח, יותר מכל איבר אחר ביחס לגודלו. אבל ההנחה שלי היא גם שהכיוון ההפוך הוא נכון. כל מה שמגיע אל המוח במסלולים רגשיים, תחושתיים ומוטוריים, בסופו של דבר יבוא גם לידי ביטוי בכפות הידיים, אם זה בקווים, במרקם, בצורה, ועוד, ועל אחת כמה וכמה חוויה טראומתית של ניסיון לרצח.
לאחר שהצגתי את עצמי בהודעת וואטסאפ, קבענו לדבר בטלפון. במהלך השיחה הצגתי את המטרה שלשמה אני מעוניין לבצע את האבחון הכירולוגי, כחלק ממחקר אישי ואיסוף נתונים שיוכלו להוות בסיס למחקר עתידי. שירה שיתפה בחוויותיה בשנתיים האחרונות מאז האירוע של ניסיון הרצח ועל התהליך שהיא עוברת מאז.
הרגשתי מייד שמדובר בבחורה חכמה, חברותית, תקשורתית, שלא חוששת לשתף ולחלוק את מה שעבר עליה, ואת הדרך שהיא עושה על מנת להשתקם ולבנות את חייה מחדש.
הגעתי לדירתה של שירה. דירה יפה, עם אנרגיות טובות ואוויר נעים שמשווים אווירה נינוחה ורגועה. בזמן שפרקתי את הציוד הרב שהבאתי לצורך האבחון שירה הכינה לנו משהו חם לשתות. התיישבנו מסביב לשולחן הסלון והסברתי לה על שלבי האבחון.
בשלב הראשון צילמתי את כפות ידיה, לאחר מכן הרגשתי את הידיים ורשמתי לפניי מאפיינים כירולוגיים שונים, ולאחר מכן, כמו בכל אבחון, לקחתי הדפס של דיו של טביעות האצבע וכפות הידיים.
לאט לאט הנתונים התחילו להתחבר יחדיו לסיפור שמתפתח כחוט השני, מרגע הלידה ועד היום. והסיפור, כמו כל סיפור, מתחיל בנושא המרכזי של העלילה, או במקרה של חיים של אדם, בייעוד המרכזי שלו, אותו הגיע לממש, ושאותו, אי אפשר לשנות. ואת זה רואים בטביעות האצבע.
טביעות האצבע מתחילות להיווצר אצל העובר בגיל שלושה חודשים ומתפתחות עד הלידה. מרגע הלידה טביעות האצבע לא משתנות לעולם. טביעות האצבע מכילות את הקוד הגנטי הנשמתי של האדם, או במילים אחרות את "תעודת המשלוח" שמגדירה את ייעודה, את הנושא המרכזי אותו הגיעה לממש, את הכלים האישיותיים שבעזרתם היא תוכל ליישם את מטרותיה בחיים, ואת השיעורים המרכזיים שעליה ללמוד ולתקן.
אבל כמו לכל דבר, גם לאנשים כאלה יש את הצד השני של המטבע. הצד הפחות נוצץ. אנשים כאלה הם אנשים יותר אינדיווידואליסטים, שצריכים חופש פעולה כמעט מוחלט, שמסגרות כובלות הן לא בשבילם, ושצריכים לקבל את החופש לבטא את עצמם ולהיות הבוסים של עצמם בלי שיגידו להם מה לעשות, איך ומתי. הם המנהיגים ולא המונהגים, ולכן לא תמיד קל להיות בחברתם, כי הם מאוד דעתניים, ואין להן זמן לבזבז על שטויות. יש להם משימה בחיים האלה, והם יממשו אותה.
כשסיפרתי לשירה על הייעוד הרוחני המנהיגותי היא הייתה קצת מופתעת ואמרה לי שהיא לא רואה את עצמה כמנהיגה.
אז איך מגשרים על הפער בין הייעוד של מנהיגה לבין הרגשה סובייקטיבית כמעט הפוכה?
התשובה על כך בטביעת האצבע העשירית ובכפות הידיים.
טביעת האצבע שהיא שונה ממערבולת נמצאת אצל שירה באצבע האמה ביד שמאל. הטביעה השונה מלמדת שבאצבע זאת יש את השיעור הרוחני המשמעותי שלה, והשיעור המשמעותי של אצבע זו נקרא "התמודדות עם רגשות אשם".
מאוסף של נתונים למחקר שלי התברר לי שהרבה אנשים שחוו אי צדק בחיים אלה, אי צדק שהגיע אל הכותרות ושבזכותו נעשה שינוי בתפיסת התודעה במדינה ובעולם הם אנשים שמשתייכים לבית הספר של שירות (מנהיגות) ושהשיעור שלהם הוא שיעור בהתמודדות עם רגשות אשם.
המקור של אותו רגש אשם יכול להיות למשל במעשה שהאדם ביצע בחיים קודמים, מעשה שאותו הוא תופס כשלילי, ואשר ממלא אותו רגשות אשם גם בחיים הנוכחיים ואשר בגינו האדם מושך אל המציאות שלו חוויות של פגיעה בו ומעשים של אי צדק על מנת לכפר לכאורה על חוב שהוא מרגיש חייב.
השאלה שהרבה אנשים שאלו ושואלים את עצמם, היא איך הצליחה שירה להתמודד עם האירוע שחוותה בצורה כל כך מעצימה, חיובית, מבלי להסתכל אחורה. גם התשובה לכך נמצאת בכפות הידיים.
לשירה יש גמישות רבה בכפות הידיים, משהו שנקרא בשפת הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית, זיקית. תכונה זו מלמדת שלאדם גמישות מחשבתית יוצאת מן הכלל, יכולת להתאים עצמה למצבים חדשים ולסביבה חדשה וללבוש צורה בהתאם לנסיבות הספציפיות. תכונה זאת מלמדת על סקרנות, רצון ללמוד דברים חדשים, ויכולת מצוינת לשנות אסטרטגיה בהתאם לצורך.
תכונה זאת, יחד עם רמה נמוכה של תסביכים אישיותיים ורמה נמוכה של נוירוטיות מאפשרים לשירה לעשות מן הלימון לימונדה ולא משנה באיזה פרדס ינחיתו אותה.
אחת השאלות הראשונות ששואלים סטודנטים בקורסים של ניהול, היא מה ההבדל בין מנהל טוב למנהיג טוב. התשובה שבספר טוענת שמנהל טוב הוא זה שגורם לדברים לקרות, ושמנהיג טוב גורם לאנשים לרצות לגרום לדברים לקרות בשבילו.
אבל אני אוסיף עוד נדבך לא פחות חשוב: מנהיג טוב הוא זה שמדבר מתוך ניסיון עצמי, מתוך החוויות חיים שלו ומתוך ידע שנמצא בתוכו ולא רק ידע שמגיע מספרי לימוד.
שירה היא מנהיגה טובה. השייכות שלה לבית הספר של שירות היא החלק הראשון של "ההסמכה" שלה. את תעודת "המומחה" שלה כמנהיגה בתחום החברתי היא קיבלה בזכות פגיעות שחוותה שבאו עוד לפני ניסיון הרצח. הרבה לפני.
באצבע הזרת ביד שמאל יש תסמונת שנקראת "התעללות רגשית" כפי שהגדיר אותה ד"ר ארנולד הולצמן, מייסד הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית. את התסמונת תוכלו לזהות בקצה העליון של הזרת שנוטה כלפי הקמיצה.
תסמונת זאת מלמדת על חוויות של ביקורתיות יתר שגרמו לילד הקטן לחוויה טראומטית. אנשים שסובלים מתסמונת כזאת קשה להם להכיר בכך שמגיע להם לקבל דברים טובים, הם לא מרגישים ראויים מספיק, וזאת ברמה התת מודעת. וכאן מגיע הצד המנהיגותי: אנשים עם תסמונת של התעללות רגשית מסוגלים להזדהות עם סבל של אחרים ולעזור לאחרים בגלל שהם חוו בעצמם פגיעה. הזדהות זאת, כאשר היא נחווית על ידי אדם עם ייעוד מנהיגותי, יגרום לו להזיז הרים וגבעות כדי למנוע עוד פגיעה באחרים.
בהדפס של יד ימין ניתן לראות בבירור את הסימנים שהותיר ניסיון הרצח: אי גדול על קו הלב בגיל שבו התרחש ניסיון הרצח ואי בקו החיים באותו גיל.
שני הסימנים הללו יחדיו מלמדים על אירוע טראומטי שפגע קשות בחייו, בגופו או בנפשו של האדם. יחד עם זאת רואים שיש תהליך של איחוי של קו הלב. קו החיים ממשיך את מסלולו כרגיל לאחר הפגיעה, מה שמלמד על העוצמות הפנימיות של שירה להמשיך את חייה והאנרגיות הפנימיות שבה, מבלי לשנות את מסלול חייה ולהמשיך מהנקודה שבה עצרה ביום האירוע.
בניגוד לאופי האינדיווידואלי שלה שמתבטא בטביעות האצבע, במערכות יחסים שירה נוהגת לוותר קצת על עצמה ולתת לבן הזוג את המקום שלו להחליט את ההחלטות החשובות, דבר שניתן לראות באגודל ביד שמאל, בתסמונת הנקראת "האגודל המתנתקת", וזה עוד שיעור חשוב לתיקון.
לפעמים אנשים מגיעים לעולם עם מטרה שהם מודעים מראש לקושי שלהם לממש אותה בגלל ניסיונות כושלים מגלגולי חיים קודמים, אבל הפעם הם נשבעו לעצמם לנסות בכל כוחם, למרות הקושי עבורם.
סימנים אלה במקומות המצוינים מלמדים על שלושה נושאים עיקריים ששירה מחויבת להתמסר אליהם בחיים אלה: מחויבות להקמת משפחה טובה ובריאה, עבודה מנהיגותית עם אנשים וחזרה למסלול החיים למרות טראומה קשה.
על מנת לזרז את תהליך הריפוי של שירה ולחזק את הרמה האנרגטית, הצעתי לה לחזק קווים מסוימים בצבעים שמותאמים במיוחד בשבילה, ולבצע פעולות נוספות כדי לחזק את המבנה האנרגטי בכפות הידיים, דבר שישפיע על מערכת העצבים המרכזית.
המבדק הכירולוגי של שירה הוכיח מחדש שכל חוויה שנחווה תבוא לידי ביטוי בכפות הידיים, וכל תכונה אישיותית שטבועה בכף היד תתבטא בחייו של האדם בצורה כזאת או אחרת.
אני מודה לשירה איסקוב על ההזדמנות שנתנה לי לבחון מקרוב את כפות ידיה, על הכנסת האורחים שלה, על היותה אדם מדהים, חיובית, אופטימית ועם נשמה גבוהה.
מאחל לשירה שמעכשיו ואלך תדע רק רגעים של נחת, בריאות, הגשמה ואהבת אמת.
התרעות פיקוד העורף