והנה הנקודה החשובה: הילדים היום לא פוגשים את התוצאות האמיתיות של ההתנהגויות הרעות שלהם, כי ההורים רק מדברים איתם ודואגים להם, ובכך מחמירים את המצב. כל בעיות האוכל יושבות על המקום של להדאיג את ההורים. גם בעיית החירשות הסלקטיבית נועדה לגרום להורים לעבוד ולדבר ולעבוד ולדבר, עד שהם מתעצבנים. בנך רוצה להראות לך שהוא יכול לעשות דווקא, ואת חייבת להציב גבולות להתנהגות הזאת. את צריכה לדבר איתו פעם אחת וזהו, ולא להתייחס אליו יותר. את עוברת לידו ואפילו לא מסתכלת עליו, עד שהוא עונה. והוא יענה”.
“התפקיד שלך כאמא הוא ללמד את בנך שלא משנה מה הוא רוצה, לא עושים למישהו משהו שהוא אינו מעוניין בו. במבט לעשר שנים קדימה, כאשר בנך יהיה בסיטואציה שבה הוא נוגע בחברה שלו כאשר היא אינה מעוניינת בכך ומבקשת ממנו להפסיק - באותו הרגע הוא מיד יצטרך להזיז את היד ולהפסיק את מעשיו. זה בדיוק המסר שאת צריכה להעביר לו כבר מהיום. ילדים באופן תמידי משלמים מחיר על התנהגותם, ואת כאמא צריכה תמיד לחפש את הרווח במשוואה. במקרה הזה הרווח הוא קיומי, אך לא חיובי”.
סייע בהכנת הכתבה: דוד זבולוני, 103FM
התרעות פיקוד העורף