אחד ההסברים הפחות מוכרים, אבל המשמעותיים, קשור באופן מפתיע - למחשבות שלנו על אוכל. בזמן דיאטה אנחנו נוטים לחשוב הרבה יותר על אוכל – מה מותר, מה אסור, מה נאכל מחר, ומה בא לנו עכשיו. מסתבר, שמספיקות כמה מחשבות כאלה כדי לגרום להפרשה של חומצות קיבה – גם בלי לאכול בפועל. וכשיש יותר חומצה בקיבה, במיוחד כשהיא ריקה – זה מרגיש כמו רעב אמיתי: כאב בטן, אי שקט, דחף עז לאכול משהו מיד.
אבל זה לא רק המחשבות – יש עוד גורם לרעב אמיתי גבוה יותר בזמן דיאטה, וזה חומר שנקרא גרלין. הגרלין (Ghrelin) מוכר גם כ"הורמון הרעב", אבל תפקידו רחב בהרבה. מדובר בהורמון שמופרש מהקיבה (ובעיקר כשהיא ריקה), פועל ישירות על מרכזים במוח, ויוצר תחושת רעב אמיתית, כזו שקשה מאוד להתעלם ממנה.
אבל זה לא הכול. שימו לב: הגרלין גם עוזר לגוף להתנגד לדיאטה על ידי האטת חילוף החומרים, אגירת שומן, מונע תחושת השובע, מונע ויסות הורמונים נוספים, ואף משפיע על מצבי דלקת בגוף. כלומר, הגרלין הזה לא רק מאותת לגוף שאנחנו רעבים, אלא גם "נלחם" בדיאטה כדי לשמור על מאזן האנרגיה בגוף.
אחת הסיבות הכי נפוצות לכישלון של דיאטות היא העלייה הטבעית ברמות הגרלין. הגוף מזהה ש"משהו קורה" – שהכנסתם פחות קלוריות, שהמשקל ירד והוא מפעיל מנגנוני הישרדות שמטרתם לשמור על מאגרי האנרגיה. המשמעות בפועל: הורמון הרעב מופרש יותר, התחושת שובע פוחתת, והגוף שורף פחות קלוריות.
מחקרים הראו שגרלין לא רק גורם לתיאבון מוגבר – אלא גם תורם לאגירת שומן, כחלק ממנגנון ההגנה של הגוף מפני רעב עתידי. בנוסף, הוא משפיע על שחרור הורמון הגדילה – מה שמשפיע על חילוף החומרים, בניית שריר, ותהליכי התחדשות בגוף.
בזמן רעב, הגרלין מסייע להעלות את רמות הסוכר בדם – כדי להבטיח אספקה זמינה של אנרגיה למוח ולשרירים. הוא עושה זאת בין היתר על ידי עיכוב הפרשת אינסולין.
יש כמה דרכים שמפחיתות את רמות הגרלין או את השפעתו:
התרעות פיקוד העורף