רובנו מתייחסים למלח כאל מרכיב בסיסי במטבח – משהו שפשוט "קיים", מבלי שנקדיש לו יותר מדי מחשבה. אבל לא מזמן, בעקבות שאלה של משתתפת בקורס שלי ששאלה איזה סוג מלח עדיף לקנות, חזרתי לבדוק את תוויות הרכיבים – וגיליתי שם משהו שלא ציפיתי לו.
אפילו הבן שלי, בזמן הבישול הסתכל על האריזה ושאל: "אמא, מה זה כל התוספי E האלה במלח?", כן, כן – אותו מלח רגיל שאנחנו מפזרים על הסלט, הירקות או בבישול, מכיל לאפעם תוספים שתפקידם למנוע התגבשות ולשמור על מרקם אחיד.
"ברזל ציאניד הוא חומר מונע גושים. מאחר שברזל וציאניד נקשרים בקשר כימי חזק, רמת הרעילות שלהם נמוכה. עם זאת, החומר מסוגל להפוך את הברזלהשבכדוריות הדם לצורה שאינה יכולה לשאת חמצן אל התאים".
במילים פשוטות, גם אם בדיקות הדם מראות ערכי ברזל תקינים – הצורה הפעילה של הברזל בגוף עלולה להיפגע. התוצאה האפשרית: חולשה, עייפות או אפילו אנמיה סמויה – שקשה לגלות.
מחקר שפורסם בכתב העת Toxicology in Vitro מצא שחשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים של פרוסיאנידים (כמו E-535) עלולה לעכב את פעילות האנזימים במיטוכונדריה – "תחנות הכוח" של תאי הגוף. המשמעות: פחות הפקת אנרגיה, עייפות מצטברת, ופגיעה אפשרית בתפקוד התאים – גם אם לא מורגשת מיידית.
השורה התחתונה, אין צורך להיבהל – אבל בהחלט כדאי להסתכל על התווית. החלפת סוג המלח היא צעד פשוט, לא יקר, ויכול להיות עוד צעד קטן לכיוון תזונה טבעית ונקייה יותר.
התרעות פיקוד העורף