לבן שלי, בן שנתיים וארבעה חודשים, לוקח הרבה מאוד זמן להיכנס לתהליך השינה. הוא לא רוצה להיכנס למיטה, ולא רוצה לשמוע סיפור. זה מגיע למצב שבו אנחנו שוכבים לידו במיטה כדי שיירדם. מה עלינו לעשות כדי שיירדם בדרך קלה יותר?

"כשילדים קטנים עייפים, הם נהיים היפר־אקטיביים. לכן יכול להיות שתהליך השינה שלו מתחיל מאוחר מדי, ואולי את צריכה להתחיל אותו מוקדם יותר. בנוסף, אם הילדים צופים במסכים בשעה שלפני השינה זה פוגע בתהליך ההירדמות שלהם. עדיף בזמן הזה לעשות מקלחת, להקשיב לסיפור, אבל לא טלוויזיה ובוודאי לא הטלפון של אבא או אמא. לי אין בעיה כשהורה יושב ליד הילד בחדר, אבל עליכם להיות החלטיים. אמרו לילד שבערב סוגרים את הדלת כי לא יוצאים יותר מהחדר, שמרו עליו עד שיירדם, ואל תדברו כדי שיהיה שקט בחדר. זה עומד להיות סיוט בימים הראשונים, כי הילד לא יסכים לשכב בשקט, אבל עלייך לא להתעצבן, אלא ללמד את הילד שכשהוא יורד מהמיטה, את מחזירה אותו, וכשהוא יפנה אלייך – לא תעני. גם אם הוא יבכה. זו העבודה שלך”.

בני, בן 5 וחצי, מציק לאחותו בת השנתיים שוב ושוב. הוא חוטף לה חפצים, נצמד אליה, מדגדג אותה ומפריע לה. מה אפשר לעשות?

"הוא פשוט מקנא, וחש תחושת בגידה גדולה. כל הילדים במשפחה מרגישים את זה, חוץ מהילד האחרון. זאת תחושה של אובדן המקום, אובדן תשומת הלב ואובדן המעמד של הקטן בבית. ילדים שאינם עסוקים עושים דברים של ילדים, ולפעמים זה אומר להציק. כשזה קורה, אני הייתי דואגת להעסיק אותו. קראי לו לעמוד לידך ודברי איתו, אפילו בקשי ממנו שיעזור לך במטלות הבית. הוא רוצה להיות איתך”.

אני גרושה, והבת שלי היא אם יחידנית. הנכד בן ה־8 בקשר טוב איתי, וגם עם סבא שלו. על אף יכולתו השכלית הגבוהה, עד היום הילד לא עושה את הקשר ביני ובין סבא שלו ולכן הנושא אינו מדובר. האם לספר לו על כך, ומתי?

"אני שואלת את עצמי מה קורה כאן ומדוע זה לא נאמר עד היום. למה להסתיר מהילד? איזה ילד בן 8 לא עושה כזה קשר, שפעם הייתם זוג, ולא שואל שאלות? אני מעריכה שהוא חושב שזה נושא שלא כדאי לדבר עליו, כי אתן לא דיברתן איתו על זה מעולם. אל תחכו ש’ירד לו האסימון’ – דברו איתו על זה עכשיו. מישהו צריך ליזום את השיחה הזאת, שהייתה צריכה לקרות מזמן. אפשר להקליל את זה ולומר לו: ‘אני מניחה שאתה מבין שסבא ואני היינו פעם זוג, וגם עשינו ילדה – את אמא שלך’. אין בכך שום בעיה”.

בני בן ה־5 וחצי לומד במסגרת רגילה. פניתי לקופת החולים בעקבות התנהגויות שלו, שבעיניי הן מוזרות. הוא מדבר כאילו הוא שר, משמיע רעשים וגם יכול להזיק לעצמו אם הוא כועס. ביקשתי אבחון תקשורת כי לדעתי הוא על הרצף. נאמר לי שהוא זקוק רק לטיפול רגשי. האם עליי לדרוש אבחון נוסף?

"כל מה שתיארת מוכר לי מאוד. יש ילדים שמזמזמים לעצמם כי המוח שלהם עובד אחרת, במיוחד אם רועש בבית. אני חושבת שיש פה ילד מיוחד וסופר־רגיש, וכנראה גם סופר־אינטליגנטי. אם אבחנו אותו ולא מצאו שום דבר על הרצף האוטיסטי, ואת חושבת שמילוי השאלונים שנעשה בקופת החולים לא מספיק ושמישהו נוסף צריך לראות את הילד – תטפלי בזה. לכי למקום פרטי שעורך אבחונים, אולי דרך הפניה של קופת החולים. עשו את זה כמו שצריך. יכול להיות שהוא אכן אוטיסט, אבל יכול גם להיות שממש לא. אני מכירה ילדים שהעולם הזה מאוד מוזר להם, והם קולטים אותו אחרת. יש כאלה שיש אצלם פער גדול בין האינטליגנציה השכלית ובין האינטליגנציה הרגשית. מהפער הזה נותר לפעמים בור. אם אכן הילד לא על הרצף, הוא רוצה להשקיט רעשים בראש או פשוט בונה לעצמו נרטיב הרגעה. יכול להיות שהוא מוצף רגשית, ולכן הוא זועם ומדבר כמו ילדים גדולים ממנו". ד

הסוף למלחמות במיטה: מיכל דליות חושפת את הטעות שמונעת מהילד שלכם לישון

למה הפעוט לא רוצה להיכנס למיטה, איך גורמים לילד להפסיק להציק לאחותו הקטנה, והאומנם הנכד באמת לא מבין שסבא וסבתא התחתנו והתגרשו?