בתי בת ה־5 וחצי בררנית בבית בכל הנוגע לאוכל. היא לא מעוניינת לטעום דבר מלבד טוסט עם גבינה. לעומת זאת, בצהרון אומרים לי שהיא נוהגת לאכול כל מה שמוגש לה. האם הבעיה בי?"מתברר שהילדה אוכלת יפה במקומות אחרים, וזה מאוד מעודד. אבל ליד אמא היא בררנית. יש ילדים שהם בררנים בכל מקום – יש להם בעיה עם מרקמים והם אוכלים רק מספר מצומצם של מאכלים. זה לא המצב עם הבת שלך. שווה לה להמשיך להיות בררנית בנוכחותך, כי זה מביא לה הרבה מאוד תשומת לב וגם תחושה של שליטה. ילדים רוצים שנכרכר סביבם, שנפציר בהם ושנדאג להם". נכדתי בת 4 וחצי. אני מתרשמת שהיא לא תמיד אומרת את האמת כדי להיחלץ ממצבים מביכים, ושהיא קצת מניפולטיבית. מה המשמעות של זה, ומה עושים?"כשילד מתחיל לשקר אתם צריכים להיות שבעי רצון. האפשרות לשקר מראה התפתחות קוגניטיבית מצוינת. הילדים מבינים שהם יכולים להמציא מציאות, ושיכול להיות שאחרים יאמינו לה. הם משתמשים בעולם הדמיון שלהם לשירותם. כולנו משקרים מסיבות שונות. ילדים משקרים לפעמים כדי להאדיר את עצמם. השקר הוא גם סוג של הגנה עצמית כי הם חושבים שזה ימנע מאיתנו לכעוס עליהם. באמצעות המניפולציות הם מנסים להניע אותנו לגרום להם לעשות את מה שהם רוצים". נכדתי בת ה־9 יצירתית ומתוקה. עם זאת, נראה שהיא מרדנית ומנסה לבדוק גבולות. לעומת זאת, ההורים שלה נראים לי רכים מדי מולה. מה אני, כסבתא, יכולה לעשות בעניין?"כדי לתת מענה מדויק ונקודתי צריך להכיר לעומק את הילדה ואת ההורים. באופן עקרוני אומר שאחד מהתפקידים של ילדים בעולמנו הוא לבדוק גבולות ולנסות לפרוץ אותם. זה אומר שהם לא שמרנים ושהם מחפשים הזדמנויות. הדבר הזה יושב בתוך הדנ"א שלנו, ופסיכולוגית הוא נותן לנו תחושת ערך. השאלה היא כיצד ההורים מגיבים. ההורים של היום אכן רכים, ולעיתים רכים מדי. ילדים שמגיעים לתוצאות ולהישגים ומממשים את הפוטנציאל שלהם עד תום הם ילדים שדחפו אותם. כדי שההורים יעשו את זה הם צריכים לעבור תהליך בעצמם. אם תצליחי לשכנע אותם לקבל עזרה באמצעות הדרכה הורית, זה יהיה מצוין. אבל אני מציעה לך לא להתערב מעבר לזה – הדבר רק עלול לקלקל את היחסים שלך איתם". בני בן ה־7 אוהב ללכת להורים שלי, אבל מסרב ללכת להורים של בעלי. אני חוששת שהם ייפגעו ממנו. מה עליי לעשות?"אתם צריכים להעביר לילד מסר ברור. אל תשתפו פעולה עם הסירוב שלו, ודרשו ממנו לנהוג בנימוס בהורי בעלך. הוא צריך להבין שהסירוב לא יעזור לו, כי אתם לא תלכו בלעדיו ותשאירו ילד בן 7 לבד בבית. אין צורך להתחנף אליו, להתווכח איתו, להיעלב, לגעור בו או לשחד אותו. אל תספקו לו רווחים פסיכולוגיים. הוא לא עושה את זה במזיד, אבל חשוב להפגין מולו סמכותיות הורית.אמרו גם לסבו וסבתו לא להתחנף אליו ולנהוג איתו בטבעיות. אם הוא לא עונה להם, ללכת ממנו. הייתי מציעה לכם גם ללכת להדרכת הורים, אפילו לשיחה נקודתית בנושא". בני בן ה־14 מרדן, וקשה לי לאפס אותו. כל שיחה איתו מגיעה לטונים צורמים ולעצבים. כיצד אני יכול להתמודד איתו?"גיל ההתבגרות הוא באמת גיל קשה. אנחנו רוצים שהילדים ישתפו איתנו פעולה, אבל מבחינתם אנחנו סממן של כל הרוע בחיים. הם רוצים שניתן להם את כרטיס האשראי שלנו ונעזוב אותם במנוחה. זה טיפוסי. אתה יכול להיות אופטימי מאוד: אלה שלוש־ארבע שנים שבהן הילדים עושים סיבוב של 360 מעלות. בסופו של דבר הוא יחזור ‘הביתה’ ב־95% ממה שהיית רוצה. עליך להבין שמבחינה רגשית הוא נמצא בקיטוב – החיים שלו צבועים בשחור ולבן, בהכללות ובקיצוניות. מבחינה הורמונלית הוא לא מאוזן, וגם רגשית לא. אלה שנים מאוד קשות לילדים, והם מוציאים את זה עלינו. עם זאת, אתה לא צריך לוותר לו. אם הוא מדבר איתך בצורה לא יפה, אתה לא חייב להסיע אותו לחברים או לתת לו כסף. יותר מזה: אני רוצה שאתה תנסה לייצר איתו קשר – בערב, כשהוא הולך לישון, שב ליד המיטה שלו ודבר איתו". סייע בעריכה: אחיעד לוק
התרעות פיקוד העורף