בשבועות האחרונים מתפשט ברשתות החברתיות, בעיקר בטיקטוק ובאינסטגרם, טרנד מדאיג בשם “UV Index Tanning”. במקום להשתמש במדד הקרינה (UV Index) כאמצעי הגנה מפני השמש, צעירים רבים עושים בו שימוש הפוך לחלוטין: הם בודקים באפליקציית מזג האוויר בפלאפון את שעות השיא של הקרינה האולטרה־סגולה ומתכננים את החשיפה לשמש דווקא בשעות שבהן הקרינה החזקה ביותר, מתוך אמונה שכך ישיגו שיזוף מהיר, עמוק ואחיד יותר.
לדבריה, גם חשיפה שאינה גורמת לכוויית שמש מיידית עלולה לגרום לנזק מצטבר. "אנשים חושבים שכל עוד הם לא נשרפו, לא נגרם נזק. זו טעות. הנזקים מצטברים לאורך השנים וכוללים פגיעה בסיבי הקולגן והאלסטין, הופעת כתמי שמש, קמטים מוקדמים, הזדקנות עור מואצת ועלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן עור".
אחת הסיבות המרכזיות לדאגה היא גילם הצעיר של המשתתפים בטרנד. חלק ניכר מחשיפת השמש המצטברת לאורך החיים מתרחש כבר בילדות ובגיל ההתבגרות, בעוד השלכותיה הבריאותיות עשויות להתגלות רק שנים מאוחר יותר.
מדד ה־UV פותח במקור כדי להתריע מפני עוצמת הקרינה האולטרה־סגולה ולסייע לציבור להבין מתי נדרשת הגנה מוגברת מפני השמש. כאשר המדד עולה מעל 3, ההמלצה היא להשתמש באמצעי הגנה ולהימנע מחשיפה ממושכת לשמש. ככל שהמדד גבוה יותר, כך גדל הסיכון לנזק מהיר לעור ולעיניים.
אלא שבמקום לראות במדד הזה סימן אזהרה, צעירים רבים מתייחסים אליו כיום כאל “מפת דרכים לשיזוף”, ומחפשים דווקא את השעות שבהן הקרינה נמצאת בשיאה.
במקביל, ברשתות החברתיות ניתן למצוא סרטונים שצברו מיליוני צפיות ובהם המלצות לנצל ימי UV גבוהים במיוחד, לעיתים תוך שימוש בשמני שיזוף ולעיתים אף תוך ויתור על מסנני קרינה – שילוב שמומחים מגדירים כמסוכן במיוחד.
גם באגודה למלחמה בסרטן מביעים דאגה מהטרנד ההולך ומתפשט בקרב בני נוער, המשתמשים במדד הקרינה כאמצעי לתכנון שיזוף במקום ככלי להגנה מפני השמש.
רבקה זלצר פרייליך, אחראית מדיניות ציבורית, מניעה וגילוי מוקדם באגודה למלחמה בסרטן, מזהירה כי: "שיזוף ללא הגנה וכוויות שמש מרובות, בעיקר בגיל הילדות, מהוות גורם סיכון גבוה להתפתחות מלנומה מאוחר יותר, במהלך החיים. אנחנו מאוד מודאגים מהתופעה". לדבריה, למרות המודעות הגבוהה לנזקי השמש, חלק מבני הנוער מתייחסים לנתוני הקרינה באפליקציות מזג האוויר כאל הזמנה להשתזף דווקא בשעות המסוכנות ביותר.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2023 אובחנו בישראל כ־2,000 נשים וגברים עם מלנומה ממאירה של העור. באגודה מזכירים כי השיזוף עצמו אינו סימן לבריאות, אלא תגובת הגנה של הגוף לנזק שנגרם לדנ"א בתאי העור בעקבות חשיפה לקרינת השמש.
החשש המרכזי הוא מפני עלייה בסיכון למלנומה, סרטן עור הנחשב לאגרסיבי במיוחד. "סרטן עור מסוג מלנומה הוא אחד מסוגי הסרטן האגרסיביים ביותר", מדגישה ד"ר אקרמן. "לכן חשוב למזער ככל האפשר את גורמי הסיכון, ובראשם חשיפה מיותרת לקרינת UV".
לדבריה, כיום קיימות חלופות בטוחות להשגת מראה שזוף ללא חשיפה לשמש. "כשיש חלופות בטוחות כל כך, אין באמת צורך לסכן את בריאות העור". את המסר שלה היא מסכמת באופן חד־משמעי: "שיזוף אינו סימן לבריאות אלא עדות לכך שהעור נפגע. חשוב להקפיד על שימוש יומיומי במסנן קרינה SPF 30 ומעלה, להימנע מחשיפה בשעות השיא, להשתמש בכובע ובמשקפי שמש, ולהיבדק באופן קבוע אצל רופא עור. לא כל טרנד שמופיע ברשתות החברתיות שווה את המחיר הבריאותי שהוא עלול לגבות".
התרעות פיקוד העורף