“יש מצבים בחיים שבהם אנחנו מגמישות, מוותרות ולעתים אפילו משנות החלטה קודמת שלנו. את צודקת שסדר יום ושעת הרדמה קבועה שמתאימה לגיל הילדה נכונים פה, אבל מציאות החיים שלכן טורפת לך את הרצון. אני הייתי ממליצה שבעלך לא יחזור הביתה לפני שהוא מטלפן אלייך, ואת בודקת את מצב השינה של הילדה ואומרת לו שהוא יכול לבוא. זה אומר שהוא יכול להיכנס רק אחרי שהילדה ישנה חזק. אפשרות נוספת היא לתת לה לישון יותר בשנת הצהריים בגן ולהשאיר אותה ערה עד שאביה יגיע הביתה ויוכל להרדים אותה. בכל מקרה, את צריכה לבדוק איך לשנות ולסדר את סדר היום בבית כדי שיקל על הילדה. בהצלחה”.
“ילדים ממשיכים להתנהג בצורה מסוימת או להגיד דברים רק אם הם מרגישים שיצא להם מזה משהו. אני בטוחה שאחרי שהוא מגיב כמו שהוא מגיב, את מגיבה אליו באופן יותר רך ומאפשרת לו לקבל ממך הרצאה קצרה, חיבוק או פיצוי על זה שכעסת עליו, גם אם כעסת בצדק. כדי שילד יגיע למצב שבו הוא משנה את ההתנהגות שלו, אנחנו כהורים חייבים לשנות את התגובה שלנו אליו. הייתי ממליצה שתדברי איתו אפילו היום בארוחת הערב ותגידי לו ‘מתוקי, נכון לפעמים אחרי שאני כועסת עליך אתה אומר לי שאתה אוהב אותי? אז תודה לך שאתה אומר את זה. אני יודעת שאתה אוהב אותי ואתה יודע שאני אוהבת אותך. גם אם אני כועסת, תדע שזה מאהבה, ואני דואגת לך ורוצה שתלמד דרך אחרת’. אם ביום שלמחרת הוא שוב יעשה מעשה אסור, וכשתכעסי עליו הוא יגיד שהוא אוהב אותך, תגידי לו שאת יודעת ופשוט תלכי משם. אל תישארי לנאום לו על מה שהוא עשה, אל תסבירי לו שום דבר ותני לו להבין באמצעות המעשים שלך שהוא לא חייב להגיב ככה. לאחר כמה פעמים כאלה, הוא בטח יפסיק כי הוא יבין שהוא לא מרוויח שום דבר מהתנהגותו. בהצלחה”.
“מדובר בילד מחונן בעל איי־קיו מאוד גבוה, שלפחות עד גיל 80 לא עומד להיעלם. לעתים, עם הגאונות עלולה להגיע גם הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות, ואז כשהחומר בבית הספר הופך להיות יותר מורכב, קשה לו לעקוף את ההפרעה. זאת אומרת שהילד מבריק, אבל כבר אינו מסוגל להתמודד עם הפרעות הקשב והריכוז שלו, וכתוצאה מכך מתקשה ללמוד כמו בעבר. אני רוצה להרגיע אותך, ולכן חשוב לי להעביר לך מסר שהמחוננות שלו והאדם המבריק שהוא הופך להיות יום אחד יבוא לידי ביטוי. מה שאת צריכה לעשות בינתיים זה לא להפסיק ולו לרגע לצפות ממנו ולתת לו את ההרגשה שאת כאמא שלו נלחמת עליו. ברגע שאנחנו מוותרים לילדים שלנו, בגיל הזה הם יכולים לפרש את הוויתור שלנו כאילו ויתרנו עליהם ולא להם. לסיכום, הייתי ממליצה לבדוק את מקור הקושי ולהפנות אותו לאבחון טוב.יכול להיות שתיאלצו 'לשחד' אותו, כמובן במשהו שתואם את סולם הערכים שלכם כמשפחה כדי שיעבור את התהליך הזה, אבל בסופו של דבר זה ישתלם לכם, כי תדעו אם השינוי נובע מעניין פנימי או רגשי או מהפרעת קשב וריכוז. במידה שהוא נובע מהפרעת קשב וריכוז, יש פתרון קסם שיכול להציל את הילד ולהחזיר אותו לתלם. אל תשכחי שהוא ילד טוב. אולי הוא יבחר מקצוע שיאכזב אותך, אבל הוא עדיין ילד טוב”.
התרעות פיקוד העורף