בני בן ה־4 מאוד מסודר ומאוד קשה לו כאשר נוגעים לו בדברים. כשהוא מזמין אליו חבר הביתה והחבר נוגע לו בדברים האישיים שלו או במשחקים, בני מבקש ממנו ללכת הביתה, מה שמייצר מצב מאוד לא נעים. בנוסף, גם כשבני מפסיד במשחק, אז הוא מבקש מהחבר שניצח שילך הביתה. כיצד ניתן להשפיע על ההתנהגות שלו?

“אלה שני מקרים שונים, אך ההתמודדות איתם דומה מאוד. בתור התחלה, אתייחס למה שקורה כאשר נוגעים לילד בחפציו האישיים. ההצעה שלי היא שלפני שהחבר המוזמן מגיע הביתה, את או האבא תדברו עם ילדכם ותסבירו לו שאתם הולכים עכשיו להזמין את חברו הטוב הביתה, וכשהוא יגיע, הם יוכלו לשחק יחד בהמון משחקים. מתוך כל המשחקים שבבית, אפשרו לילד לבחור ארבעה משחקים שהוא לא רוצה שחברו ישחק בהם או ייגע בהם, ואת אותם ארבעה משחקים אפשר לשים בחדר השינה של ההורים ולסגור את הדלת, לשם החבר לא ייכנס.

בכל שאר המשחקים החבר יכול לשחק, כי כאשר אנחנו מזמינים אלינו ילדים הביתה, הם יכולים לשחק גם כן במשחקים שלנו. יכול להיות שבפעמים הראשונות זה לא יעבוד, וכאשר החבר ייגע בכל מיני חפצים, ילדכם עדיין ידרוש ממנו ללכת הביתה, ואז אתם יכולים לבוא, לחבק את הילד שלכם ולהסביר לו שחברו הולך להישאר כאן, ורק בדברים שסגורים בחדר הוא לא ייגע, ואפשר להמשיך לשחק. מדובר בהתערבות קטנה של האם או האב, ואחריה משתדלים להוביל לכך שימשיכו לשחק יחד. גם כאשר בנכם מפסיד במשחק ודורש מהחבר ללכת הביתה, צורת הפעולה היא דומה. לפני שהחבר מגיע, שבו עם בנכם ותסבירו לו שפעמים רבות כאשר הוא מפסיד במשחקים הוא דורש מהחבר ללכת הביתה, אך היום זה כבר לא יקרה.

אתם יכולים להסביר לבנכם שאם הוא ידבר לחברו באופן לא מנומס וישלח אותו הביתה, אתם לא תסכימו לזה, ולכן גם אם בנכם יגיד לחברו ללכת הביתה, אתם תנחמו את החבר, תיקחו אותו למטבח, תציעו לו לשתות או לאכול מעדן, ותמשיכו לשחק איתו. כאשר יגיע החבר הביתה, ובנכם יפסיד במשחק ויגיד לו ללכת הביתה, תעשו בדיוק מה שאמרתם שתעשו: קחו את החבר למטבח, תנחמו אותו, תסבירו לו שהוא האורח שלכם ושהוא נשאר איתכם, וכעבור כמה דקות תחזרו עם החבר לחדר של ילדכם ותציעו להם להמשיך לשחק. בצורה זאת, ועל ידי כך שאתם מבצעים את הפעולות שאמרתם שתבצעו, אתם לא רק עסוקים בלדבר על הדברים ולהסביר אותם, אלא ממש מלמדים את בנכם קודים חדשים של התנהגות”.

בתי ראתה במקרה שלכוכבת שהיא מאוד מעריצה יש בת זוג, ושאלה אותי על כך. מרוב שנכנסתי ללחץ, פשוט התעלמתי ושיניתי נושא, אף שברור לי שזה לא הפתרון הנכון. אני חוששת לחשוף את ילדיי לנושא הזהות הלהט”בית. מהי הדרך הנכונה להסביר לילדים בגילי 5 ו־8 על זוגות חד־מיניים?

“קודם כל, אם את מעדיפה שהם לא ייחשפו לקיומם של זוגות להט”בים, זה אבוד לך. ילדים חיים בעולם הזה, ובעולם הזה יש זוגות חד־מיניים, הורות משותפת, פונדקאות. גם אם היית רוצה להסתיר את זה מהם, לא תצליחי לעשות זאת, כי אנחנו לא חיים על אי בודד. לעומת זאת, תפקידנו כהורים הוא לתווך את הנושאים הללו לילדים. ברגע שבתך ראתה במקרה כי לכוכבת שהיא אוהבת יש בת זוג ושאלה אותך על כך, היה עלייך להסביר לה בפשטות על קיומו של הנושא הזה בעולם.

כן, יש משפחות של שתי אמהות, יש משפחות של שני אבות, ברוב המשפחות כיום עדיין יש אמא ואבא, וזה הכל. מדובר בנתינת מידע, ושם זה נגמר. כל עוד היא לא שואלת אותך איך באים ילדים לעולם אצל זוגות כאלה, אז את לא צריכה להסביר לה על כך, אך כמובן שגם זה יגיע בהמשך. גם אם בהמשך היא תשאל אותך איך ייתכן שלשתי אמהות יש ילדים, או איך אפשר להביא ילדים לעולם כשאין אבא, אז מסבירים את נושא בנק הזרע, לדוגמה”.

מיכל דליות מייעצת: מהי הדרך הנכונה לתווך לילדים את הנושא הלהט"בי?

כיצד להתמודד עם בן ארבע שכועס כשחבר נוגע לו בחפצים או מנצח אותו במשחק? וגם כיצד לחשוף לילדים את הזהות הלהט”בית והזוגות החד־מיניים?