אני אמא לילדה בת 5 וחצי שנחשבת מאוד בררנית באוכל. היא לא מעוניינת לטעום שום דבר שאני מציעה לה. ארוחות הערב שלה מסתכמות בפיצה, לפעמים גם בטוסט ומלפפונים חמוצים עם גבינה לבנה. אני מדברת איתה על הנושא, אבל היא לא משתפת פעולה. לפני כמה חודשים שאלתי את העובדות בצהרון איך הן מסתדרות עם העובדה שהיא בררנית באוכל, אבל הן אמרו שהיא לא מפחדת לטעום דברים חדשים ואוכלת כל מה שמציעים לה. מה דעתך?
"כשאני רוצה לברר דברים הקשורים להתנהגותם של ילדים, אני תמיד שואלת איך הילדים מתנהגים שלא בפני הוריהם. מבחינתי, אם יש שינוי התנהגותי במקומות אחרים, זה כבר נתון מעודד. כשילדים בררנים באוכל בכל מקום, זה אומר שיש להם בעיה עם מרקמים, והם אוכלים מעט מאוד דברים. לדעתי, החוכמה היא להניח להם ולהבין שהדברים יכולים להשתנות בהדרגה.

הטעם שלהם באוכל יכול להשתנות במהלך החיים. לילדה הזו אין שום בעיה לאכול מזון מגוון, פשוט לידכם היא יותר בררנית. שווה לה להיות בררנית באוכל כשהיא נמצאת בבית - זה נותן לה תחושה של שליטה. הרי קונים דברים במיוחד בשבילה, נותנים לה תשומת לב, מדברים איתה, והיא ממש רוצה שתפצירי בה לאכול. העניין הוא שאיפה שיש עיסוק במשהו - הילדים לא ירדו ממנו. למה הכוונה? ככל שתדברי עם הילדה הזו על אוכל, כך היא לא תאכל. תסבירי לילדה שלמזון יש תפקיד אחד בלבד - לספק לה את הפחמימות, החלבונים והוויטמינים שהיא זקוקה להם.

אם היא מסרבת לאכול בבית ארוחות מגוונות, היא צריכה לדעת שאת תפני לרופא המשפחה, ופעם בחצי שנה יעשו לה בדיקות דם כדי לדעת אילו חוסרים יש לה. זה יכול להרתיע אותה, אבל גם יכול להיות שזה לא. ככה או ככה, זה לא משנה. תתייעצי עם הרופא ותראי מה אפשר לעשות. הרי הפעלת לחץ על הילדה ושיחות ממושכות בנושא לא מועילות בכלום. אני רוצה שתרדי מכל השיח סביב האוכל כי זה עלול לייצר אצל הילדה אי אלו הפרעות אכילה. תניחו לה, ואם באמת חסרים לה ויטמינים, פשוט תנו לה אותם באמצעות תוספי מזון המיועדים לילדים".

בתי הבכורה בת ה־9 היא מבריקה וטובת לב. היא נוטה לאבד חפצים ומתנהגת בצורה מעופפת. אני תמיד צריכה להזכיר לה לסדר את התיק שלה, לקחת איתה דברים או לעשות פעולות בסיסיות בבית. גם המחנכת שלה חווה אותה ככה. איך לדעתך נוכל לסייע לה?
"ילדים רבים מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. בדרך כלל אצל בנים נוספת גם היפראקטיביות לתמונה, בעוד אצל בנות ישנה תחושה כאילו שהן לא שמות לב ואפילו מעט מעופפות. ייתכן שהילדה סובלת מהפרעות קשב וריכוז, וזו הסיבה לכל הסימפטומים שאת והמורה מתארות. מעבר לזה, ייתכן שבגלל שאת לוקחת אחריות על דברים שרלוונטיים עבורה, היא לא עושה את זה בעצמה. את יכולה להגיד לה שלא תזכירי לה יותר דברים כי כל עוד את אחראית להזכיר לה דברים, את עושה לה נזק ולא מקדמת אותה. ייתכן שאחרי כמה ימים היא תצליח למצוא את האיזון, ותראי שיפור בהתנהלות, וייתכן שלא. אם אתם לא רואים שיפור, פנו לקבלת סיוע מקצועי אצל מדריכת הורים מומחית להפרעות קשב וריכוז וקושי בלמידה. בעזרתה תוכלו לבנות פרוטוקול שמותאם למצבה של הילדה עד שהיא תוכל לקחת אחריות על חייה".

לבתי בת ה־5 יש קושי חברתי שמתבטא בכך שהיא מתקשה להפסיד במשחקים עם חברות. אם היא מפסידה, היא רבה עם החברה ובורחת לחדר אחר. דיברתי איתה המון על הנושא, אבל ללא הצלחה. איך אוכל לעזור לה להתמודד?
"ככל שאת מדברת עם הילדה על הנושא, את מקבעת את ההתנהגות הלא טובה שאת מנסה למגר. בראש ובראשונה את צריכה להפסיק לדבר על זה עם הילדה. תגידי לה שאת מפסיקה להתעסק בזה. הרי את רוצה למנוע ממנה עוגמת נפש, אבל בעצם עושה לה נזק גדול. אסור לך לסדר עבורה את הסיטואציה, כי אם תמשיכי ככה, היא לא תוכל לעבור שינוי. את מנסה למנוע מהבת שלך לחוש מתוסכלת, ומהחברות שלה להרגיש לא נעים. אם לא תתערבי, יהיו חברות שילכו ויתחנפו אליה, ויהיו כאלה שלא, והיא תצטרך לחשוב לבד מה היא עושה עכשיו".

עריכה: עדן בן ארי, 103FM.

מיכל דליות מייעצת: כך תתמודדו עם ילדים בררנים באוכל

כיצד להתמודד עם ילדה בררנית באוכל, איך ללמד בת 5 להפסיד במשחק, ומדוע בת 9 מתנהגת בצורה מעופפת? מיכל דליות עונה