אני אם לילד בן 4 ותינוקת בת שבעה חודשים. בני צמוד לאבא שלו כל הזמן, הוא מסרב ללכת לחוגים אם הוא לא נוכח בחדר איתו, וכל הזמן שואל “איפה אבא”. הוא בוכה ומסרב להירגע עד שאביו מרגיע אותו. כיצד אוכל להפסיק את ההתנהגות הזאת?
“יכול להיות שקשה לו עם פרידות והסתגלויות. השנתיים האחרונות שעברו עליו היו קשות מאוד – קורונה, בידודים, אחות חדשה. אנחנו לא שוכחים את זה, ילדים קטנים חיים בתוך סערת הרגשות של השנתיים האחרונות ואסור להתעלם מזה. יש לך שליטה על התגובה שלך במקרים שבהם הוא דורש את אביו. למשל, כשבעלך יורד לזרוק את הפח והבן שואל איפה הוא, תעני תשובה קצרה: ‘הלך. קפץ לרגע. תחכה ותכף הוא יחזור’. את צריכה להפסיק להתמסר לזה.

"תסבירי לו שגם אם אבא בבית, הוא עובד ולכן לא מפריעים לו. את אוספת אותו מהגן והוא בוכה שהוא רוצה את אבא? תעני לו ברכות: ‘היום תורי’. אם הוא ממשיך, אפשר גם לא לענות. חשוב להעביר לילד מסר שאתם מבינים שזה הרצון שלו, אבל המציאות לא תמיד תממש לו את הרצונות, יש דברים אחרים גדולים יותר וחזקים יותר כמו הרצון שלך ושל אבא. תציעי לו לאפות איתך מאפים, לבצע פעילויות אחרות בבית, לרדת לגינה או לשחק במשחקים שונים. הילד צריך להתמודד עם מצבים שבהם את לא מתמסרת לקושי שלו. ההתמסרות שלך מזינה ולעתים מלבה את המשך ההתנהגות של הילד, כי את למעשה נותנת לו פידבק. ילד מאמין שהוא יכול רק אם הוא קרא בעיניים של ההורים שהם בטוחים שהוא יכול. אין ילד בלי יכולת התמודדות. ההורים צריכים לייצר מצבים שבהם הוא ייאלץ להתמודד. זה מתחיל מאמונה פנימית שיש להם כוחות, זה מה שבונה חוסן אצל ילדים”.

יש לי ילדה בת 8, תלמידה טובה, חכמה, יש לה הרבה חברות. הקושי העיקרי איתה הוא ההתארגנות בבוקר ובסוף היום לשינה. צריך להגיד לה כל דבר עשרות פעמים וזה לא קורה. ניסיתי פרסים, מדבקות, שעון חול, וכלום לא עוזר, מלבד צעקות.
“נקודת המוצא שלנו היא שאנחנו רוצים כמה שפחות לריב. צריך להכניס הרגלים כדי שהדברים יתפקדו. הייתי ממליצה לך להתחיל מהערב, כי בבוקר יש יותר לחץ לא לאחר לבית הספר. תסבירי לה שכל ערב את צריכה לקרוא לה שוב ושוב להתקלח, להתלבש, להתארגן לשינה ובסוף בגלל שהיא לא מקשיבה, את נאלצת לצעוק, ושתיכן הולכות לישון בחוסר נעימות. תגידי לה שאת רוצה להפסיק עם זה, ולכן את נוקטת גישה חדשה. את תגידי כל דבר פעם אחת, ואם היא לא תבצע את זה, את תפסיקי את הפעילות שהיא עושה ותלווי אותה לביצוע המשימה.

"תבהירי לה: אנחנו נתחיל לעמוד בזמנים, אנחנו נגרום לזה לקרות כך ששתינו נוכל ללכת לישון בלי כעסים ומריבות מיותרות. בנוסף, תסבירי לה שילדה בגילה זקוקה ל־X שעות שינה, ולכן בשעה מסוימת היא צריכה להיכנס לישון. אם היא לא מסיימת להתארגן לשינה לפני כן, למשל לא נכנסה להתקלח, זו בעיה שלה. כל נושא ההיגיינה האישית שלה - זה שלה וזה באחריותה. לה צריך להיות אכפת שהיא הולכת לישון נקייה ורגועה. לא תריבי איתה על זה יותר. דבר אחד יקרה – בשעה שתקבעו שהיא במיטה, האור ייכבה. יכול להיות שהיא בכוונה מפעילה אתכם כדי לקבל תשומת לב, במיוחד אם יש אחים ואחיות קטנים ממנה. היא מאוד פסיבית, אבל הפסיביות שלה מייצרת מצב שבו את כל הזמן אקטיבית. תעבירי את האחריות אליה בידיעה שהיא לא תיקח אותה בהתחלה, היא מחכה לראות שאת נשברת. אבל אסור לך”.

עריכה: עופרי גליכמן

מיכל דליות מייעצת: כיצד לגרום לבן 4 להפסיק להיות כרוך כל כך אחרי אביו?

אמו של הילד מספרת כי בנה צמוד לאבא שלו כל הזמן, הוא מסרב ללכת לחוגים אם הוא לא נוכח בחדר איתו. וגם: כיצד לגרום לבת 8 להתארגן מהר בבוקר ובערב?