לטרואה יש צורה של פקק בקבוק שמפניה והיא כוללת לא פחות מעשר כנסיות שמובילות אחת אחרי השנייה עד הקתדרלה הגדולה והמפוארת של העיר. זוהי עיר עתיקה של כובענים וייצור כובעים ויש לה היסטוריית טקסטיל. בעיר יש מוזיאון המתאר את ייצור הכובעים ועד היום קיימים במקום חנויות בגדים ענקיות וזולות וחנויות המותג לה קוסט ופטי באטו, שנולדו במקום. עיר נהדרת לקנות בה בגדי מותגים במחירים זולים, בעיקר עכשיו, בתקופת הסיילים הצרפתיים שהוארכו.
הרחוב הצר ביותר בטרואה הוא סמטת החתולים (Ruelle de chat), זאת מאחר שהרחוב כל כך צר עד שחתולים יכלו לקפוץ מאדן חלון בצד אחד שלו לחלון שבצד השני. בנוסף, אפשר לטייל ולהיכנס לחנות השוקולד של פסקל קפה (Pascal Caffet), שוקולטייה מקומי, בן של הורים שוקולטיירים, שהחזיקו בית קפה ובוטיק במקום בו בנם פתח את הסניף הראשי שלו, שם הוא מייצר בעיקר את הפרלינים הצרפתיים הטובים כל כך.
מדובר באגוזי לוז מרוסקים ואפויים עם חמאה וקקאו שיוצרים מרקם ייחודי. יש במקום גם את דובון השוקולד הצרפתי שמקבלים הילדים כממתק. אצל קפה הוא ממולא במרשמלו ופרלין שוקולד. סניפים נוספים של השוקולטייה אפשר למצוא בפריז כמובן, בשאר רחבי צרפת, בעיר מילאנו ואפילו בטוקיו.
רובע הקתדרלה בטרואה כולל רחובות צרים וקסומים, חצרות נסתרות מן העין, מגדלון ימי ביניימי ברחוב שמפו (Champeaux) ומלון ארבעה וחמישה כוכבים צמודים זה לזה, "שירת הציפורים" ו"בית רוד". את טרואה חוצה נהר הסיין, שחלק קטן ממנו עובר גם בפריז והוא זורם ברחבי צרפת על שטח של יותר מ-700 קילומטרים.
מונומנטים מעניינים להצטלם איתם על גדות הנהר הם הלב של טרואה, פסל רקדנית מתנשקת ופסל ברונזה של לילי בכובע, אותו יצר אנדרס לפיס, אמן הונגרי, לכבוד כל הנשים שחובשות כובע.
שוטטות ברחובות מציעה הפתעות קטנות, כולל הצגת תיאטרון בחצר עם תלבושות תקופתיות, חצרות היסטוריות ואפילו מסעדות גסטרונומיות ששווה להיכנס אליהן משום שפקחי מדריך מישלן מבקרים בהם תדיר כדי לנסות ולהעניק לשפים שלהם את הכוכבים הנכספים. בתי הקולומבז' המאפיינים את הבנייה הצרפתית של ימי הביניים וכוללים קורות עץ שזורות בבטון כדי לייצב את הבניין, ממלאים את העיירה היפה הזאת, שכדאי מאוד להכיר כבר בקיץ הקרוב.
התרעות פיקוד העורף