"אם בתפקידי האחרון כמנכ"ל קבוצת המלונות אוליב ורימונים הייתי נוהג 100 אלף ק"מ בשנה ועובר ממלון למלון, הפעם אני עובד יחסית קרוב לבית, במקום שאני הכי מחובר אליו. יש פה הרבה טבע, גם חקלאות, דברים שקרובים ללבי מאוד. אני מחובר לאדמה. מבחינה אישית, השינוי הזה עשה לי מאוד טוב. לראות את הנופים, את הנחלים בדרך לעבודה - זה הכי טוב בעולם". כך אומר עופר חיות, שמונה לאחרונה למנכ"ל תיירות עין זיוון שבצפון רמת הגולן.
בימים כתיקונם זה אולי היה באמת נשמע פסטורלי, אך בתקופת מלחמת חרבות ברזל, חיות, תושב מושב רמות שברמת הגולן, נכנס למציאות מאוד מאתגרת. "התחלתי את התפקיד בתחילת דצמבר. הגעתי למקום סגור, סוג של נטוש, בלי עובדים, בדומה למקומות אחרים באזור שסגרו ועזבו אותם איכשהו", הוא מספר. "כפר הנופש עין זיוון היה סגור, ואילו החאן שנמצא ליד ומשמש בימי שגרה למטיילים, עם 60 מיטות ומתחם קמפינג, הפך למקום של הצבא עד אמצע ינואר, אז החיילים עזבו. באתי והתחלתי תהליכי שיקום".
בימי שגרה מהווה תיירות עין זיוון מוקד מרכזי עבור המבקרים והמטיילים בגולן, שהפך בשנים האחרונות למעצמה קולינרית ותיירותית המציעה מגוון אטרקציות ואתרי קולינריה הממוקמים רובם בקיבוץ עין זיוון, בסמוך לחדרי כפר הנופש. זאת כאסטרטגיה של הקיבוץ והנהלת התיירות לעידוד פיתוח וקידום יזמויות פרטיות מתחומים שונים (קולינריה, אומנות, עיצוב, חקלאות ועוד), כאשר כולם יחדיו מהווים מנוע צמיחה לתיירות וליזמות פורחת.
חיות, 55, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק, בוגר לימודי ניהול מלונאות ב"מכללת רימונים", נמצא בתחום המלונאות כשלושה עשורים. עד לתפקידו האחרון כמנכ"ל קבוצת המלונות אוליב ורימונים, מילא מספר תפקידי ניהול בכירים, ביניהם מנכ"ל מלון סטאי בכינרת, מנכ"ל מלון גלי כנרת בטבריה ומנהל מלון לאונרדו פלאזה בטבריה מרשת פתאל. את תפקידו האחרון החל שבוע לפני שהחלה הקורונה, אז לדבריו "להתחיל תפקיד חדש עם פרוץ המגיפה גם היה אתגר גדול, אבל היו אלה אתגרים שונים מאתגרי המלחמה שאנחנו מתמודדים איתם כיום".
כשחיות הגיע לתפקידו החדש בעין זיוון, הוא מצא כאמור, את כפר הנופש, המציע 49 חדרי אירוח - בקתות עץ וסוויטות באווירה כפרית - סגור. "כפר הנופש נסגר כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה", הוא מספר. "התחילו גם בצפון אזעקות, אומנם לא אצלנו, אבל לכל אחד - אם זה העובדים או האורחים - היה קשר למלחמה הנוראית הזאת ולאסון שקרה, וכל אחד רצה ללכת למקום שלו. כולם סוג של התאדו. כאמור, אצלנו בעין זיוון שבצפון רמת הגולן, לא היו אזעקות. אבל אנשים שומעים רמת הגולן, שומעים צפון, והכל בשבילם נחשב אותו האזור. יש בלגן בצפון, אז אנשים מבחינתם מכלילים את כל הצפון, גם אם אצלנו ספציפית אין אזעקות".
נאלצים לאלתר
"כן, בדיוק, ודווקא יש שביעות רצון טובה מארוחה גלילית נחמדה. זה עושה את העבודה". בימי שגרה, אומר חיות, "תקופה זו הייתה אמורה להיות שיא העונה מבחינתנו, פברואר זה כמו קיץ אצלנו. בעין זיוון יש תיירות חורף. כשהחרמון מושלג, אנשים היו באים בהמוניהם. היו מזמינים שנה מראש לפברואר. את המצב עכשיו אני לא יכול להשוות לכלום. אם בחודש מקביל אשתקד היינו ב־85% תפוסה, עכשיו אנחנו אולי עובדים על 10% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, ומקווים שמשהו יקרה. בינתיים אני משאיר את המקום פתוח, כדי לנסות להניע".
"לא מחכים לפיצוי מהמדינה"
בנוגע להתמודדות הכלכלית, אומר חיות, "מאחר שכל הנושא הזה של מסלולי הפיצוי יצא די מאוחר, רק בחודש ינואר, אז הכל לוקח זמן. כל עסק בוחר את מסלול הפיצוי המתאים לו. קיבלנו מקדמות, אבל אני והדירקטוריון קיבלנו החלטה שלא נחכה לפיצוי של המדינה, אלא ננסה בכל זאת להפעיל עכשיו את העסק גם כדי לנסות לתת לעובדים שלנו איזשהו אופק, שאולי עוד מעט הם יחזרו לעבודה. עובדים קבועים שלנו נמצאים בחל"ת, אי אפשר להחזיר אותם למשרה חלקית, רק למלאה, ולכן בינתיים אנחנו נעזרים בעובדי קבלן. החישוב הכלכלי שלנו הוא לעבוד בשיטה רזה עד שיתבהרו העניינים. בשגרה למשל, היו לנו פקידי קבלה בשלוש משמרות וחדר אוכל. עכשיו כאמור אין חדר אוכל, יש פקידה אחת שעושה משמרת ביום, יש איש אחזקה, אני נמצא וגם עובדי קבלן לפי הצורך".
התרעות פיקוד העורף