מטוסי נוסעים טסים בגובה של כ־33 אלף רגל (כ־10 ק"מ), וכבר עם העלייה לגובה של 18 אלף רגל מתרחשים שינויים רבים המשפיעים על גוף האדם. אחד מהם הוא צניחה של 50% בלחץ האטמוספרי, ועמו ירידה בריכוז החמצן והתפשטות גזים, שתי תופעות האחראיות למרבית התקלות בגוף. אלה הבעיות העיקריות, וכך תוכלו להתמודד איתן בשלום:
אם אתם סובלים מעצירות, דונו על כך עם הרופא שלכם, כיוון שעצירות כשלעצמה היא אחד הגורמים המרכזיים להיווצרות גזים במערכת העיכול. לפני הטיסה תוכלו להיעזר בנרות גליצרין או חוקן לשם שחרור יציאה, מה שיקל עליכם במהלך הטיסה.
תוכלו להקל את היובש באמצעות שתייה מרובה במהלך כל הטיסה. אם אתם מרכיבים עדשות מגע, מומלץ להסירן לפני הטיסה. אם אתם סובלים מיובש בעיניים, קחו איתכם טיפות תחליפי דמעות או מגבוני לחות סטריליים לעיניים. ליובש בשפתיים השתמשו בשפתון לחות, וליובש בעור היעזרו בקרם לחות.
הדרך להפחית את הכאב היא באמצעות פעולת הפמפום: יש לאטום את הנחיריים ולנשוף בלחץ דרך האף. האוזניים יתמלאו באוויר שנדחס לתוך הצינור המקשר בין האוזן לפה ולתוך הסינוסים. פיהוק ולעיסת מסטיק יסייעו גם כן באיזון הלחצים.
כאשר קיימת בצקת של הריריות, כמו בזמן צינון, יהיה בלתי אפשרי לאזן בלחצים. במקרה כזה גם נזלת פשוטה עלולה לגרום לקרע של עור התוף. במקרים כאלה מומלץ עד כמה שאפשר לדחות את הטיסה, או להיעזר בתרופות צינון שיפחיתו את הנזלת והגודש באף.
תוכלו להיעזר גם בתרופות לשיכוך כאבים או בטיפות אוזניים דוגמת אוטידין. אם הכאב נמשך גם שעות לאחר הנחיתה יש לפנות לבדיקת רופא אא"ג, שבמידת הצורך יבצע ניקור של עור התוף הבולט.
מה תוכלו לעשות? כבר במהלך הטיסה, כוונו את השעון לשעה בארץ היעד, ותכננו את הפעילות בהתאם לשעה "החדשה". אם אתם מתעוררים מוקדם מהרצוי בבוקר, תוכלו לנסות ליטול כדור המכיל מלטונין, אותו הורמון האחראי על פעילות השעון הביולוגי, כדי לנסות להירדם מחדש עד לשעות הקימה הרצויות.
אם אתם סובלים מנדודי שינה הנמשכים מעל שבוע לאחר הנחיתה, היוועצו ברופא לגבי הצורך להיעזר בתרופות שינה מהדור החדש דוגמת זודורום או סטילנוקס, המסייעות להירדמות מהירה ואינן גורמות לישנוניות בבוקר. יש רופאים שימליצו על התרופה מלטונין, הנמכרת במדינות שונות גם ללא מרשם רופא.
הסכנה בקרישים אלה היא נטייתם להתנתק מוורידי הגפיים התחתונות ולנוע בזרם הדם אל הריאות, אל הלב או אל המוח, ושם לגרום לשבץ מוחי, לנזק לריאה או להתקף לב. המקום המסוכן ביותר להתפתחות פקקת ורידים הוא ליד החלון, משום שנוסעים אלה נוטים להתנועע פחות מאלה שלצד המעבר.
בסיכון יתר נמצאים אנשים לאחר ניתוח, בהריון, אנשים בעלי עבר של הפרעות קרישה, מעשנים, אלה הסובלים מהשמנת יתר ונשים הנוטלות גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן.
אם בכל זאת אתם יושבים ליד החלון בטיסה וסובלים מאחד מגורמי הסיכון, תוכלו להפחית את הסיכוי להיווצרות קרישי דם במהלך הטיסה כך: בצעו תנועות מתיחה של הגפיים התחתונות, קומו והתהלכו ככל האפשר במהלך הטיסה. העדיפו לשבת במושב במעבר. השתמשו בגרביים לוחצים הגרובים עד מתחת לברך. אם אתם סובלים מבעיות קרישה, היוועצו ברופא באשר לצורך בנטילת טיפול נוגד קרישה לפני הטיסה.
כדי להפחית את סיכון ההדבקה, קחו איתכם לטיסה מגבוני חיטוי, והעבירו מגבון על ידיות המושב ומגש המזון. מומלץ לחטא ידיים לאחר הביקור בשירותים ולפני ארוחות. בתוך כך, מומלץ להקפיד על שגרת החיסונים: מדי סתיו הקפידו להתחסן נגד שפעת. בני 65 ומעלה, חולי סוכרת וחולים הסובלים מדיכוי חיסוני צריכים להתחסן גם בחיסון פנאומווקס נגד חיידק הפנאומוניה.
התרעות פיקוד העורף