אבל לא בעניין חופשות עסקינן, ובוודאי לא בחופשות כאלה שאתם מעמיסים איתכם את כל המשפחה והילדים ומחפשים איזה מתקן ענק שמעיף אותם למעלה ולמעלה כדי שיצרחו באזניו של מישהו אחר. אנחנו כאן הפעם כדי לספר לכם את הסוד הכמעט־ כמוס של אילת, זה שידוע רק למבינים, ומגיעים אליו לפעמים אפילו בטיסה הלוך וחזור באותו יום.
אנחנו לא יודעים אם שמעתם על "יינות אילת", אבל חנות היין שמנהלים ערן לס ורעייתו דולי משנת 1999 היא לא חנות יין רגילה. עם השנים הם הפכו למשווקים ולמפיצים לכל בתי המלון והמסעדות ופיתחו כמעט "מתחת לרדאר" את האירוח שלהם במקום. אילתים, וחברים של אילתים, וכל מיני אנשי יין ומסעדנות שהגיעו לעיר הדרומית מסיבה כזו או אחרת (כולל כותבת שורות אלה), קיבלו המלצה ממישהו שיודע, ופקדו את המקום. זה שינה את הדעה הקדומה שיש לאחדים מאתנו על העיר הדרומית בישראל. אפרופו אנשים שהיו מגיעים לשם באותו היום וחוזרים, שאול עברון המסעדן ובעל מדור האוכל המיתולוגי בעיתון "חדשות" היה אחד מאלה, ובעקבותיו באו רבים, אבל פרה־פרה...
המקום פתוח בכל ימות השבוע, אבל גולת הכותרת של יינות אילת היא ימי שישי בצהריים, שהפכו להיות לא רק צוהרי גבינות ויין, אלא גם צהריים שצריך להזמין אליהם מקום מראש. לפעמים יש במקום די ג'יי, הופעות חיות וכל מיני אירועי תרבות שלא יביישו שום בר תל אביבי מצוי. רק בכנס הסומלייה האחרון, שנערך לפני כשבועיים בהיכל התרבות בתל אביב, זכו "יינות אילת" בקטגוריית בר היין הטוב ביותר.
"זה בר היין הטוב ביותר בארץ, ולא רק באזור הדרום", מקפיד לציין ערן לס, "כשהם אמרו לי שיש כזו קטגוריה מיד אמרתי להם שאם זה אזורי אני לא מגיע", הוא מציין בהומור, אבל יש משהו בדבריו. אזור הדרום בכלל, ואזור אילת בפרט, לא ידועים במרחב ובהיצע הגדול שהם מספקים לחובבי היין והקולינריה, "אם כי אני שמח לספר בשנים האחרונות יש פה סצנת יין מפותחת מאוד. אנחנו אלה שהתחלנו אותה, היינו החלוצים, אבל בעקבותינו פתחו עוד שני מקומות דומים עם קונספט קצת שונה, ויש פה מסעדות טובות, ואפילו יקב אילתי שנקרא יקב הים האדום. יש פה ארבעה עוגנים של יין, שלכל אחד יש 'וייב' ואמירה קצת אחרים ושונים. אנשים נודדים בין הסצנות כל אחד לפי טעמו, וזה מקסים בעיני".
מלון היין
העילה העיקרית לשיחה היא הידיעה המרעישה ששחרר לס לאוויר העולם לפני כמה ימים. היא אולי התגשמות החלום של כל שתיין או חובב יין, ומי שמעוניין וצמא לחופשת יין במרחק 45 דקות טיסה, והיא מלון חדש שעתיד לקום ממש מעל יינות אילת. "מה שקרה פה ביינות אילת לאורך השנים היה ממש תהליך אבולוציוני של המקום. אם היית מדברת איתי לפני עשור למשל לא הייתי מאמין שאנחנו נהיה איפה שאנחנו היום", אומר לס. "במשך השנים אנחנו יצרנו המון פעילויות תרבותיות, כמו הופעות, ארוחות ואינספור אטרקציות ותערוכות, והציר המרכזי היה תמיד יין וקולינריה. ואז הרעיון להתחדש שעלה בי, בא ואמר: 'בוא ניקח את ההוויה הזו ונשים עליה מלון'".
"אז למה שאנשים יבואו לאזור תעשייה? הם קודם כל מגיעים למלון אורבני, ואת יודעת איך זה עם יהודים, מיד כשקיבלנו את האישור מהוועדה המחוזית אז כל השכנים רוצים עכשיו גם. אני מניח שעשור קדימה יהיו פה לפחות שלושה מלונות. וחוץ מזה, אם היית, את בוודאי יודעת שבאזור התעשייה של אילת יש סצנה קולינרית חמה מאוד. יש את המחבוא של אדי, ויש פה את המבשלה ולא מעט בתי קפה ומקומות של אוכל. תחשבי על הרצליה פיתוח למשל, זה בדיוק אותו הדבר. זו לא תל אביב, אבל יש שם דברים אטרקטיביים למי שבא לנפוש".
לס אומר שצפי הפתיחה הוא בערך 4 שנים עם אופציה לפחות, ושאת שלב הבנייה הם מתחילים לא יאוחר ממרץ הבא. "אנחנו צריכים קודם כל לצאת מכאן, למצוא מקום חליפי ליינות אילת, ואז להתחיל לבנות את המלון. כל האישורים והתוכניות קיימים, וזה כבר על המסלול".
מחתרת היין
קונספט המלון יהיה כמובן מלון יין חווייתי בן 100 חדרים ושמונה קומות, והוא ייועד ככל הנראה לזוגות בלבד, ולא למשפחות עם ילדים. "יש כבר הדמיות של החדרים שיוצעו בארבעה גדלים שונים, ואני לא רוצה לתת בכל חדר מקרר יין, אלא לאפשר את כל החוויה כולה לאורחים. אני חושב שהקהל שלנו יהיו כאלה שנמאס להם כבר מהמלונות הרגילים. וזה אגב משהו שאני שומע כל הזמן ולא משנה מי האנשים. אם זה מספקים שלי, שלא רוצים כבר לבוא לאילת, שהתייאשו מאילת. אני לפעמים עושה גיחות בטיילת לאורך הים וההבעה שאני רואה מאנשים שיוצאים החוצה מהמלונות היא שעמום, מה עושים פה? כשיש עוד חנות ועוד חנות. והמקום שאנחנו מדברים עליו, אז התוכן שלו כבר קיים היום. והנה רק דוגמה מהשבוע האחרון, ברביעי שעבר היתה תערוכה אצלנו, בשישי ויקטור שונפלד, היינן של יקב רמת הגולן, היה פה, הקלטנו פודקאסט ושילבנו טעימות איתו אצלנו, וזה קרה רק השבוע".
כשאני מדברת על הקהל הרחב, אני מרגישה שלס קצת מתכווץ. כשאני אומרת לו את זה הוא צוחק, ואומר שבאיזה שהוא מקום הוא אוהב להישאר במחתרת. "אני מודה שאני אוהב את זה. אני לא חושב עכשיו איך אנחנו מפרסמים, וצריך הרי להסביר אינסוף הסברים למה כדאי לבוא לאזור התעשייה. תכל'ס, את הגעת אלינו רק כי המליצו לך, וזה המוטו שאנחנו פעלנו בו עד עכשיו, ואני רוצה שגם המלון יהיה ככה".
התחילו ברמה
לס, שלא תטעו, הוא לא אילתי במקור, "האמת שנדדתי הרבה עד שהגעתי לאילת. הייתי בגרעין הנחל הראשון שהקים את קיבוץ אורטל בגולן ואז חייתי שם כמה שנים ועסקתי בחקלאות. אחרי השחרור חזרתי לשם, והתחתנתי שם ויש לי קשר עמוק לקיבוץ הזה, אבל ידענו שיום אחד ננוע". והם אכן נעו. הצעה עסקית באילת שאינה קשורה ליין העבירה את דולי וערן לעיר הדרומית אחרי כמה שנות מגורים בתל אביב. "כמה שנים עסקנו בזה, ואז יום אחד אמרתי לדולי שמתחשק לי לעשות קברנה סוביניון לפרנסתי. לא ידעתי מה, אבל משהו בעולם היין שהיה לי חיבור אליו עוד כשנטעתי כרמים בצעירותי, דגדג לי. בשנת 97' אמרתי לה שאני ממש חולם שזו תהיה פרנסה, ושנתיים אחרי זה כבר פתחנו את החנות".
התרעות פיקוד העורף