נסיעה לחופש זו הפקה. זו התעסקות. בין אם אתם זוג צעיר או משפחה עם ילדים, וגם אם זה בסך הכל סוף שבוע קצר בישראל. תמיד יש המון דברים לארגן, רשימות, סידורים והרגשת ה"מה שכחתי" המלחיצה הזו שכולם מכירים. אחר כך מגיעה הנסיעה ואיתה העימות הישיר והבלתי נמנע עם כבישי ישראל – לא דבר נעים לעשות בקיץ, כשהחום מטגן לכולם פה את העצבים (ובעיקר את שיקול הדעת), ובטח לא בכבישי הדרום.
נסיעה לחופש זו הפקה. זו התעסקות. וכשאתם סוף סוף מגיעים למחוז חפצכם, רשימת הדברים שיעשו אתכם מאושרים מצטמצמת לשניים: מזגן, ושקט. נסעתם כל כך הרבה, אולי הזעתם, אולי התעצבנתם, אולי הילדים לא הפסיקו לריב מאחורה, אולי מישהו חתך אתכם בכביש המהיר... ועכשיו, כשהגעתם, אתם רק רוצים שמישהו ייקח מכם את כל המטען הזה ויקלף אותו מגופכם, שכבה אחר שכבה. במשך סוף השבוע שבו התארחנו במלון ישרוטל גנים ים המלח, זו בדיוק הייתה ההרגשה. כאילו אמרו לנו: אתם את שלכם עשיתם, מכאן אנחנו נדאג להכל.
מלון גנים ממוקם בשדרת המלונות שבעין בוקק, למרגלות ההרים ובמרחק נגיעה מהחוף. גילוי נאות: אני לא אוהב את ים המלח. בחוץ רותח, המים חמים, ולכל תרבות מריחת הבוץ הזו אני רחוק מלהתחבר. אני? תנו לי להפעיל את המזגן בחודש מאי, לסגור אותו באוקטובר – ובזמן הזה להשתדל לשהות בחוץ כמה שפחות. אם כך, מה יש לאחד כמוני לחפש במקום הנמוך בעולם? בדיוק לדיסוננס הזה הצליחו בישרוטל גנים לקלוע: איך להביא את חוויית ים המלח גם אל מי שלא בא לו לעזוב את המזגן.
מרכז ההתרחשות נמצא במלון עצמו. חלק גדול מהחדרים חודש לאחרונה, במסגרת מתיחת פנים משמעותית שעבר המלון, במטרה לשוות לו מראה צעיר ועדכני, בשילוב חווית אירוח מפנקת - לכולם. תשכחו מ"תיירות פסוריאזיס" – כאן כל אחד ימצא אל מה להתחבר, בין אם לתפריט האלכוהול העשיר, הארוחות המגוונות, הספא, החדרים בעלי המפרט המפנק, ואפילו מועדון הילדים שיאפשר גם להורים מבינינו לקבל את זמן השקט שלהם.
לובי המלון רחב ידיים ומעוצב בסגנון נקי ומינימליסטי. אזור הישיבה הגדול והמרווח ממוקם, יחד עם הבר, בחלק הפנימי יותר של המבואה, מה שמאפשר "מנוחה לעיניים" למי שנכנס בדלת המלון. הספות נוחות ומזמינות וקרובות לחלונות גדולים המשקיפים לבריכה ולים המלח – אידיאלי להתרווחות מפנקת לאחר ארוחת הערב – או, רחמנא ליצלן, בצפייה בשמש העולה מעל פסגות ההרים במזרח, אם אתם מאלה שנוטים להשכים קום.
החדר שקיבלנו בקומה השמינית של מלון גנים היה מודרני, מרווח ומאובזר. כל החדרים פונים לכיוון הבריכה וים המלח, כך שלכל מי שמתאכסן במלון, בין אם בקומה השלישית או האחרונה, מובטח נוף עוצר נשימה וחדר מואר ושטוף שמש מהרגע שהווילונות מוסטים הצידה. בשונה מבתי מלון אחרים, בהם המזרונים רכים ושוקעים, המזרון בחדר היה קשיח יותר ושנת הלילה (אוקיי, גם נמנום הצהריים) הייתה מצוינת. בחדרים אפשר למצוא גם מסך טלוויזיה גדול, מקרר, ערכת קפה וכספת. קליטת האינטרנט האלחוטי טובה בכל מקום במלון, מחדר האוכל ועד הקומות העליונות, כך שלא תתקשו להוציא לעוקבים שלכם את העיניים. חדר הרחצה גדול יחסית (בקומות התחתונות חדרי הרחצה כוללים גם אמבטיה) וביציאה מהמקלחת החמה והארוכה ממתינים לנו בארון חלוקים מפנקים ורכים.
אחרי מקלחת וקפה קטן בחדר אנחנו כבר לגמרי מוכנים לצאת ולחקור את מתקני המלון. בקומה 1- ממתינה הבריכה, חדר כושר מאובזר (גם הוא עתיד לעבור שיפוץ בקרוב) ומתחם הספא "אספרי", שעליו עוד נתעכב בהמשך. מיד עם היציאה לבריכה ממתין אזור ישיבה עם ספות נוחות וכורסאות, למי שמעדיף להירגע בצל עם משקה מרענן. אנחנו ירדנו ישירות לבריכה ומצאנו מקום ישיבה בקלות – לא דבר של מה בכך ביום שישי בצהריים.
בבר הבריכה "צ'יל" המתינה לנו הצעה שלא יכולנו לסרב לה – מנת שניצל קלאסית של שישי, הכוללת חלה עם נתחי שניצל, מטבוחה ופרוסות חציל מטוגן. כדי להתחיל כמו שצריך את סוף השבוע הזמנו גם קוקטייל מרענן, ומתפריט האלכוהול העשיר בבר כבר סימנו עוד שני משקאות לפחות שנרצה לסמן עליהם וי בהמשך. המים בבריכה נעימים מאוד ואינם עמוסי כלור הצורב בעיניים, כמו בבריכות אחרות שביקרנו בהן. אחרי טבילה קצרה, מקלחת ארוכה ונמנום אחר-צהריים מתבקש, הגיע הזמן להתחיל לדבר על ארוחת הערב.
בכניסה למסעדת "שקד" קידם את פנינו תור ארוך השמור במיוחד למי שהחליט לקחת את הזמן ולחכות לשעה 8 בערב של יום שישי. גילינו לשמחתנו שלא רק שהצוות פעל במיומנות כדי להושיב את הממתינים במהירות ראויה לציון, אלא גם שהעומס לא הורגש כלל בתוך המסעדה - לא במתחם הישיבה (השולחנות מרווחים ורחוקים מספיק זה מזה) וגם לא בבופה. התפריט מגוון ועשיר, אנשי הצוות מסבירי פנים והאוכל היה טרי וטעים מאוד. במיוחד נהנינו מהדגים החריפים (פריט חובה בארוחות שישי מבחינתי) ומנתחי הבשר שנחתכו במיוחד עבורנו והיו רכים ונימוחים. בגזרת הקינוחים בלטו לטובה הפבלובה (אם לא תעודת הכשרות, לא הייתי מנחש שמדובר בקינוח פרווה) ועמדת שטרודל התפוחים, המלווה ברוטב וניל, בשני כדורי גלידה ובסירופ שוקולד. בתום הארוחה שקענו לנו באחת הספות המפנקות בלובי וסגרנו את הערב עם עוד דרינק קטן מהבר.
תאמינו או לא, את הזריחה מעל ההרים לא ראינו, ואחרי יקיצה טבעית והתארגנות זריזה ירדנו שוב אל מסעדת "שקד" לארוחת הבוקר, שעונה על כל הציפיות (האסטרונומיות) של התייר הישראלי הממוצע, ומציעה מבחר עשיר ומגוון. מנות קלאסיות של שבת בבוקר כמו קיגל, ג'חנון, ביצים קשות ובורקס נאכלו בשמחה, כמו גם הפתעות נעימות כמו סלט מוצרלה ועגבניות שרי שרענן לנו את הצלחת. סלט פירות צונן סגר עבורנו יופי של ארוחת בוקר, ואחרי ביקור קצר נוסף בעמדת הקפה הרגשנו שאפשר להתחיל סוף סוף את היום ולבקר במתחם הספא.
אל מתחם "אספרי", הממוקם כאמור בקומה 1-, נכנסנו בצעדים מהוססים וסקרנים - ויצאנו ממנו כמו חדשים. אחרי הרשמה מהירה בכניסה, מזמינים אותנו להתרווח בכורסאות ומציעים שתייה. מוזיקת הרקע מכניסה אותנו לאווירת המרגוע הנדרשת, וכשמגיע סרגיי ומציע בעדינות שנצטרף אליו, אנחנו יודעים שאנחנו בידיים טובות. תרתי משמע.
כעבור 50 דקות של עיסוי מלא, הודות לידי הזהב של סרגיי, אני מרגיש כאילו יצאתי מטיפול עשרת אלפים, וכל מה שמתחשק הוא להיכנס למיטה. כאילו קראו את מחשבותינו, ממתין לנו בחוץ "חדר הירגעות", המזמין את אורחי הספא להתרווח עם חליטות תה קר ופירות. אחרי התאוששות קצרה, החלטנו שזה בדיוק הזמן להכות בשרירים בעודם רכים ולנסות את בריכות המלח.
במתחם הספא שתי בריכות עם מים הנשאבים ישירות מים המלח, ומיד כשנכנסנו הרגשנו כיצד המים מחלחלים לכל נקבובית בעור. עשר דקות של ציפה מרגיעה במים המלוחים ועתירי הסגולות הרפואיות השלימו את חוויית ההירגעות במלואה. נינוחים ושלווים יצאנו ממתחם הספא, ואחרי עוד ביקור קצר בבריכה (שוב עם שפע של מקום) ובבר הצמוד (טעמנו כמובטח את הקוקטייל הנוסף), הגיע הזמן להיפרד – ואנחנו עשינו את זה עם חיוך רחב במיוחד.
מלון ישרוטל גנים ים המלח מבטיח בגדול ומקיים בענק. זהו לא מלון חמישה כוכבים (משרד התיירות מדרג אותו "ארבעה פלוס"), אבל ההבדלים זניחים ולא מורגשים, והתמורה למחיר היא מלאה: נכנסנו אליו עייפים, טרודים ועצבניים – ויצאנו רגועים, שלווים ושמחים, כשמצבורי האנרגיה שלנו שוב טעונים במלואם. ניכר שהושקעה במלון הזה מחשבה רבה בדרך המתאימה לספק לאורחים את כל צרכיהם, מבלי שיצטרכו לצאת מהמלון אם לא ירצו בכך. מנוחה, אלכוהול, אוכל טוב, אפילו ים המלח עצמו – כולם הגיעו עד אלינו, בלי מאמץ. ובשביל אחד כמוני, שמקפיד לשהות במזגן ממאי ועד אוקטובר – מדובר בלא פחות מהתאמה מושלמת.