יש מקומות שנסתרים לא מפני שהם רחוקים, אלא מפני שהם פשוט לא בתודעה שלנו. חבל מודיעין הוא בדיוק כזה - חצי שעה מתל אביב, 20 דקות מירושלים, ועדיין יש תחושה שהוא מקום סודי שמי שיודע עליו לא ממהר לחשוף אותו. בין כביש 1 לכביש 443 מתפרש חבל ארץ שמתנהל בקצב אחר לגמרי: מושבים שקטים, שדות פתוחים, אנשים שעובדים את האדמה ומכירים כל עץ בשמו. מי שיוצא מהכביש המהיר ונכנס פנימה מגלה שהוא לא צריך לטוס לטוסקנה כדי לאכול לזניה שיצאה מטבון נפוליטני, לקטוף תותים ישר מהשדה, לטעום שמן זית שזכה בתחרויות בינלאומיות - או פשוט לשבת בחורשה עם מיץ תפוזים סחוט ולנשום לרגע.
תל חדיד
סביר להניח שהייתם בתל חדיד כבר פעם אחת - אולי בטיול בית ספר, אולי בסיור משפחתי לפני שנים. אבל תל חדיד הוא מקום שמצדיק ביקור חוזר, כי בכל פעם הוא מציע משהו אחר. את הפריחה בחורף, את הצל בקיץ, את הצבעים החמימים בשקיעה - ואת תחושת הפרספקטיבה שרק תצפית כזו יכולה לתת.
הדרך לפסגה עוברת דרך כביש 444, דרך חורשת חרובים, כרמי זיתים ועצי זית עתיקים שגזעיהם המפותלים מספרים על מאות שנים באדמה הזו. בחורף ובאביב אפשר לעצור מדי פעם כדי לצפות בפריחה - רקפות, כלניות, אירוסים. בפסגה עצמה נפרש הנוף על מישור החוף: המגדלים של תל אביב, פתח תקווה, לוד ורמלה - ובימים בהירים אפשר להבחין גם בתנועת המטוסים בנתב"ג.
מי שרוצה להעמיק יכול לרדת מהרכב ולצאת לשבילים המוסדרים שמתחברים ל"שביל ישראל". נסעתי ביניהם בג'יפ ופגשתי לא מעט שביליסטים צעירים שעוברים את הדרך הזו ברגל - תזכורת לכך שהמקום הזה הוא הרבה יותר מנקודת תצפית. לפני העלייה לפסגה יש עגלת קפה שפועלת במהלך השבוע, ובסוף השבוע נפתח גם פוד־טראק שמגיש המבורגרים משובחים. בחורשת החרובים למטה תמצאו חניון פיקניק מוצל.
אבל לפני שיורדים שווה לחפש את עץ השיזף העתיק בראש התל ואת מצפור רועי בשוליו המערביים. ולסקרנים חובבי ההיסטוריה: בתל נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה הביזנטית, ובהם רצפת פסיפס מפוארת שמציגה ספינה ששטה בנילוס.
Benno, בית נחמיה
בכניסה למושב בית נחמיה פועלת מסעדת Benno, שהסיפור שלה לא פחות מרשים מהאוכל שיוצא ממנה. מאיר קרנש, הבעלים, עשה דרך ארוכה עד לכאן - מעבודה במטבח של פאב בצפון, דרך לימודים בקורדון בלו, עבודה עם מאיר אדוני וחניכה במסעדת מישלן בפרובאנס. כשפרצה הקורונה הוא פתח כאן מסעדה בשרית, שבמלחמה הפכה למרכז לוגיסטי שממנו יצאו כ־70 אלף ארוחות לחיילים ולמפונים. כיום היא פועלת בקונספט חדש: מסעדה חלבית בסגנון איטלקי עם מעדנייה צמודה.
הטאבון, שיובא בעבודת יד מנאפולי ומגיע לחום של 550 מעלות, הוא ליבה של החוויה כאן. ממנו יוצאות פיצות, פוקאצ'ות, קלצונות ועוד הפתעות.
כשהאוכל מגיע לשולחן - מבעבע וריחני - קשה להאמין שאתם יושבים במושב קטן בחבל מודיעין ולא באיזו טרטוריה ביתית בפרובאנס. הלזניה היוונית עם תרד, פטה ומסקרפונה הייתה עשירה ומדויקת. הפוקאצ'ה המקופלת עם קממבר, ריבת שרי ואגסים - שילוב שנדמה מורכב על הנייר אבל הוא טבעי לחלוטין בפה - הייתה פשוט מטורפת. פיצה עם כרישה מקורמלת, אגוזי לוז וזילופי דבש סגרה את הסבב וגרמה לנו לוותר על קינוח.
קחו בחשבון שהישיבה בחוץ, בין עצי פרי, ובסוף הארוחה קשה לקום.
משק לוין, מושב מזור
ב־7 באוקטובר 2023, שלושה ימים אחרי שמשפחת לוין סיימה לנטוע 1,400 עצי זית חדשים במטעיהם במושב מזור, העולם השתנה. נטיעת 20 הדונם הנוספים שתוכננה ל־9 באוקטובר, לא יצאה אל הפועל. בסופו של דבר, בזכות מתנדבים שהגיעו לעזור, הצליחה המשפחה להשלים גם אותה. הסיפור הזה מסכם משהו עמוק במשק הזה - עקשנות שקטה, אהבת אדמה ללא פשרות, גם כשהכל מסביב מתפרק.
שמוליק לוין, שייסד את המשק בשנות ה־60 ועמד מאחורי פריחתו, כבר אינו איתנו. יובל (בנו) וקרן (כלתו), שמנהלים כיום את המשק, ממשיכים את דרכו - ומוסיפים עליה: שניהם טועמי שמן זית מוסמכים מטעם ארגון הזית העולמי, ושמני הזית שלהם זוכים מדי שנה בתחרויות בארץ ובעולם. מהתחרות האחרונה בחו"ל הם חזרו עם מדליות זהב וכסף.
המשק צמוד לשדה התעופה בן־גוריון, כך שהביקור מלווה לעיתים בהמהום של מטוסים מעל - ניגוד חד בין הקצב האיטי של המטע לבין הטירוף שקורה מעל הראש של כולנו. בחנות המשק אפשר לטעום ולקנות שמן זית, זיתים כבושים לפי מתכון משפחתי, דבש ותוצרת ממשקים שכנים. זהו מקום נהדר למי שמעוניין לתמוך בחקלאות ישראלית מבלי להתפשר על איכות גבוהה.
דורון מן הטבע, נחלים
מושב נחלים הקטן נראה כאוצר בלום של מקומות תיירות. אחד מהם הוא דורון מן הטבע - מחלבה ביתית שפועלת כאן כבר 45 שנה. הוריו של דורון פורר הקימו רפת ב־1960 וייצרו גבינות לפי ידע וניסיון שרכשו ברומניה. דורון לקח את זה לכיוון מעט שונה - הקים עדר עיזים וכבשים, ומהחלב שלהן הוא מייצר גבינות שנמכרות רק במקום או בוולט.
בדורון מן הטבע תוכלו למצוא מגוון רחב של גבינות - קשות ורכות - שרק מתרחב לקראת חג שבועות הקרב. הכל נמצא בחנות מסודרת שמציעה גבינות, דבש, זיתים וסבונים טבעיים מחלב עיזים. מאחורי החנות נמצא הדיר, שם יש כבשים ועיזים שחיות יחד בהרמוניה. כרגע אין אפשרות להיכנס ולראות את החיות, אך בהמשך מתוכננים להיות שם סיורים פתוחים ומוסדרים שכוללים גם סדנת גיבון, שבסופה יוצאים עם צפתית שהכנתם בעצמכם. כרגע הסיורים האלה מתאפשרים לקבוצות סגורות, בתיאום מראש.
בכל מקרה, גם בלי לראות את החיות, זה מקום נהדר לעצירה קצרה, להצטיידות בגבינות מצוינות לאכילה במקום או לדרך. אני לקחתי שם פלטת גבינות בהמלצת העובדים, עם גבינות בעיקר קשות, וכולן היו מצוינות. מחירי הפלטות 100־200 שקל.
אינגלה, נחלים
בחורשה קטנה, צמוד לבית העם ולספרייה של נחלים, הציב איציק בן אריה עגלת קפה. השם הלא שגרתי בא מילדותו הרחוקה - אינגלה פירושו "ילד טוב" ביידיש, ובשכונה שגדל בה, בין ניצולי שואה, בעל המכולת היה פונה אליו ואל חבריו כך. איציק, עורך דין ויזם נדל"ן בחייו המקבילים, הגיע לתחום עגלות הקפה כמעט במקרה. הוא ראה את בנותיו מבלות שעות בעגלות קפה, הבין שיש שם משהו שהוא לא מכיר, והחליט לבחון את הנושא. אחרי שהוא למד אותו, ניגש למכרז, זכה בו והקים עגלת קפה במושב נחלים, שם הוא גר בחמש השנים האחרונות.
מה שיצא הוא הרבה יותר מעגלת קפה סטנדרטית, שבה רוב הדברים קנויים ומחוממים. מיץ התפוזים והשייק שהוגשו לנו היו טריים לגמרי - סחוטים במקום - והסלט שהגיע לשולחן היה טרי, עם גבינה ששולבה בו בנדיבות. הכריך עם גבינת השמנת, הפסטו והחלומי הצלויה הגיע בלחם חם שהיה שווה בפני עצמו. חיילים במדים מקבלים כאן קפה חינם. בשעות אחר הצהריים המקום מתמלא במשפחות עם ילדים, וקל להבין למה: זו בדיוק הפינה שמחפשים בסוף יום ארוך.
משק פורר, נחלים
אוריה פורר, בן 34, גדל בנחלים ועבד כאגרונום, עד שכמו אצל רבים מאיתנו 7 באוקטובר גרם לו לשינוי כיוון. סבבי מילואים ארוכים, ואז החלטה: לחזור למשק של אביו ולעבוד בו. הוא שתל חלקת תותים, הוסיף עגבניות שרי ועגבניות מקסיקניות, גולדן ברי, ובקיץ - תירס מתוק, פלפלונים ופטל שחור. הידע שלו כאגרונום ניכר בתוצרת. התותים שתקטפו שם עשירים בטעם באופן שקשה להסביר למי שקונה תותים רק בסופרמרקט.
הקטיף העצמי מלווה בהסבר של אוריה על החקלאות - הוא מדבר על האדמה כמו שאחרים מדברים על מגרש המשחקים הפרטי שלהם. יש גם מתחם לילדים עם חץ וקשת.
אוריה מפרסם מידע על ימי קטיף בפייסבוק ובוואטסאפ. כרגע פתוח בדרך כלל בשישי בשעות 11:30־14:00.
התרעות פיקוד העורף