האירוע התרחש ביום חמישי בערב, 21 במאי, זמן קצר לאחר שטיסת יונייטד מספר 1551 המריאה מנמל התעופה ניוארק ליברטי בדרכה לגואטמלה סיטי. לפי נתוני מעקב טיסות ודיווחים בתקשורת התעופתית, המטוס, מדגם בואינג 737 מקס 8, היה עדיין בשלב הטיפוס לגובה השיוט המתוכנן כשאחד הנוסעים החל להתנהג באופן חריג. כ-40 דקות לאחר ההמראה, כשהמטוס היה מעל אזור דלאוור, סטה המטוס מהנתיב המקורי ופנה לעבר וושינגטון דאלס.
במקרים כאלה, החלטת הקברניט להנחית את המטוס לא נובעת רק מהשאלה אם המטוס עצמו בסכנה מיידית. גם נוסע שהתפרע וכבר רוסן עלול לשנות מחדש את התנהגותו, לפגוע בנוסעים אחרים או בצוות, ליצור עומס על הדיילים ולשבש את שגרת הבטיחות במטוס. לכן, במקרים של אלימות או ניסיון להתערב בפעולת דלתות המטוס, הקברניט יעדיף בדרך כלל להגיע לשדה תעופה מתאים, שבו ניתן למסור את הנוסע לרשויות החוק, לבדוק אם יש נפגעים ולהחליט אם הטיסה יכולה להמשיך ליעדה.
אחד החששות הגדולים של נוסעים במקרים כאלה הוא פתיחת דלת באמצע טיסה. בפועל, בגובה שיוט של מטוס נוסעים, פתיחת דלת תא הנוסעים כמעט בלתי אפשרית מבחינה פיזיקלית. מטוס נוסעים מסחרי טס בגובה שבו האוויר החיצוני דליל מאוד והלחץ נמוך. תא הנוסעים, מנגד, נשמר בלחץ גבוה בהרבה כדי לאפשר לנוסעים ולצוות לנשום ולתפקד. ההפרש הזה יוצר כוח עצום שמצמיד את הדלת למקומה. במילים פשוטות, אדם בודד לא מסוגל להתגבר על הכוח הזה ולפתוח את הדלת בגובה כזה.
התמונה משתנה בגבהים נמוכים יותר, בעיקר סמוך להמראה או לנחיתה, כשפער הלחצים בין פנים המטוס לסביבה החיצונית קטן בהרבה. אז, בתנאים מסוימים, פתיחת דלת עלולה להיות אפשרית יותר, אם כי מערכות המטוס, נהלי הצוות ומיקום הדלתות נועדו לצמצם את הסיכון. בחלק ממטוסי הנוסעים הרחבים מותקנות מערכות נעילה נוספות התלויות במהירות המטוס, שמקשות על פתיחת הדלת לאחר שהמטוס האיץ למהירות מסוימת.
רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית מנהלת בשנים האחרונות מדיניות אכיפה מחמירה נגד נוסעים מתפרעים. לפי הרשות, נוסעים שמתנהגים באלימות, מאיימים על אנשי צוות או מפריעים לעבודתם עלולים לעמוד בפני קנסות אזרחיים כבדים, ובמקרים מתאימים גם הפניה לחקירת הבולשת הפדרלית. הרשות מציינת שהקנס יכול להגיע עד 43,658 דולר לכל הפרה, ושאירוע אחד עשוי לכלול יותר מהפרה אחת.
המסר של רשויות התעופה ברור: דיילים וטייסים אינם רק נותני שירות, אלא אנשי בטיחות שהוראותיהם מחייבות. סירוב להוראות צוות, תקיפה של נוסע או איש צוות, ניסיון להתערב במערכות המטוס או פגיעה בסדר הציבורי בתא הנוסעים עלולים להפוך בתוך דקות מאירוע חריג לעבירה פלילית. מעבר לסיכון המשפטי, אירוע כזה עלול לגרום לעיכוב של מאות נוסעים, שינוי מסלול, נחיתת ביניים, הוצאות כבדות לחברת התעופה ולעיתים גם ביטול המשך הטיסה.
ביונייטד, כמו בחברות תעופה אחרות, צוותי האוויר עוברים הכשרה לזיהוי התנהגות חריגה, להרגעה מילולית, לריסון נוסעים במידת הצורך ולתיאום עם הטייסים. תא הטייס, מנגד, שומר על קשר עם הבקרה האווירית ומקבל החלטה לפי מכלול השיקולים: מצב הנוסע, חומרת האלימות, המרחק לשדות תעופה זמינים, מצב הדלק, מזג האוויר והיכולת לקבל סיוע משטרתי ורפואי לאחר הנחיתה.
למרות שהניסיון לפתוח דלת בגובה 36 אלף רגל לא היה צפוי להצליח, הוא עדיין נחשב לאירוע חמור. הסכנה המרכזית באירוע כזה היא לא רק הדלת עצמה, אלא אובדן שליטה בתא הנוסעים, פגיעה פיזית באנשים, שיבוש עבודת הצוות והצורך של הטייסים לנהל מצב חירום תוך כדי טיסה. לכן גם אירוע שנגמר ללא נפגעים עלול להסתיים במעצר, חקירה, קנסות, איסור טיסה בחברה ולעיתים גם הליך פלילי.