לכבוד יום האוקיינוסים העולמי שמתקיים היום (8 ביוני) וחודש "אדם וים" של רשות הטבע והגנים, מבט אל מתחת לפני הים מגלה סיפור מרתק - וגם מדאיג - על אחד מבעלי החיים האהובים ביותר בישראל.
במשך יותר מ-25 שנה עוקבים חוקרים אחר הדולפינים מול חופי ישראל. במהלך התקופה זוהו באופן אישי יותר מ-350 דולפינים, שלחלקם אף נבנה "תיק אישי" הכולל גיל משוער, היסטוריית תצפיות ולעיתים גם קשרי משפחה. אלא שהמעקב ארוך השנים חושף מציאות מורכבת: בזמן שמין אחד מצליח לשמור על יציבות, מין אחר הולך ונעלם.
סיפור הצלחה לצד סיפור של קריסה
הדולפינן המצוי, המוכר לרבים מהמפגשים עם סירות דיג וכלי שיט, ממשיך לשמור על אוכלוסייה יציבה יחסית באזור. החוקרים מעריכים כי מול חופי ישראל חיים כיום בין 68 ל-88 פרטים, כחלק מאוכלוסייה אזורית רחבה יותר המונה כ-350 דולפינים.
המין נחשב גמיש וסתגלן במיוחד. הוא מצליח למצוא מקורות מזון מגוונים ואף מנצל לעיתים את פעילות ספינות הדיג כדי להשיג מזון בקלות יחסית. מגמה זו דומה גם לאזורים אחרים בים התיכון, שם מצבו של הדולפינן השתפר בשנים האחרונות.
בעוד שבעבר נחשב הדולפין המצוי לאחד היונקים הימיים הנפוצים בים התיכון, כיום הוא מוגדר כמין בסכנת הכחדה, והחוקרים מזהים ירידה מתמשכת ומדאיגה במספר הפרטים באזור.
תגלית מדאיגה מהשנה האחרונה
אחד הממצאים המפתיעים ביותר הגיע דווקא בשנת 2025. באמצעות תצפיות מכלי שיט ותיעוד מרחפנים, תיעדו החוקרים לראשונה מפגשים אגרסיביים בין הדולפיננים המצויים לבין הדולפינים המצויים בדרום הארץ. בשלושה מקרים שונים נצפו דולפיננים רודפים אחר הדולפינים המצויים ומתקרבים אליהם בצורה חריגה. עד אז, במשך תשע שנות מחקר באזור הדרומי, כלל לא תועדו להקות מעורבות של שני המינים.
לממצאים נוספה תפנית טרגית כאשר גופת דולפינה מצויה, נקבה המוכרת היטב לחוקרים, נפלטה אל חוף ניצנים. בבדיקה שנערכה במעבדת תחנת מוריס קאהן לחקר הים באשדוד נמצאו על גופה סימני נשיכה עמוקים וטריים.
החוקרים זיהו כי המרווח בין סימני השיניים תואם דווקא לדולפינן המצוי ולא לדולפין המצוי, מה שהוביל להשערה כי היא הותקפה על ידי בני המין השני, וייתכן שאף מתה בעקבות התקיפה.
יותר מ-500 תצפיות ו-60 אלף קילומטרים של מחקר
מאחורי הממצאים עומד מאמץ מחקרי יוצא דופן. במהלך 25 השנים האחרונות תועדו יותר מ-500 תצפיות דולפינים לאורך יותר מ-60 אלף קילומטרים של סקרי ים - מרחק השווה לכפעם וחצי היקף כדור הארץ.
המעקב הרציף מאפשר לחוקרים לזהות שינויים ארוכי טווח באוכלוסיות הדולפינים ולהבין טוב יותר כיצד הן מושפעות מהשינויים המתרחשים בים התיכון.
מה גורם להיעלמות הדולפין המצוי?
החוקרים עדיין אינם יודעים בוודאות מה עומד מאחורי הירידה החדה במספר הדולפינים המצויים. בין הגורמים האפשריים נמצאים שינויי האקלים, דיג יתר, זיהום ימי, רעש תת-ימי, פגיעה בבתי גידול טבעיים וחדירת מינים פולשים. ייתכן שגם התחרות מול הדולפינן המצוי משחקת תפקיד, אך בשלב זה מדובר בהשערה בלבד.
שאלה נוספת שמעסיקה את החוקרים היא האם חלק מהאוכלוסייה נדדה דרומה לכיוון חופי עזה, שם הופסקה פעילות הדיג בחלק מהתקופה האחרונה.
הדולפינים הם מראה למצבו של הים
לדבריה, כדי להבין את השינויים הללו ולשמור על המגוון הביולוגי בים, נדרש ניטור ארוך טווח לצד הרחבת ההגנה על בתי גידול ימיים באמצעות שמורות טבע וניהול מושכל של פעילות הדיג והתשתיות הימיות.
נכון להיום, כ-5.8% מהמים הריבוניים של ישראל בים התיכון מוגנים במסגרת שמורות טבע ימיות, לצד 2.3% נוספים מהמים הכלכליים של המדינה. עם זאת, היעדים הבינלאומיים קוראים להגנה על לפחות 30% מהשטחים הימיים עד שנת 2030.
המחקר המתמשך אחר הדולפינים מזכיר עד כמה מעט אנחנו יודעים על החיים שמתחת לפני המים - ועד כמה חשוב להמשיך לעקוב, לחקור ולהגן עליהם לפני שיהיה מאוחר מדי.