"זה מריח כמו שירותים": בלוגרים הגיעו לפריז של גרמניה - וחטפו שוק

היא מכונה "פריז של הריין" - עיר שמתגאה בשדרות קניות מפוארות, בבוטיקים הבינלאומיים ובסצנת אופנה שמתחרה עם כל עיר אירופית מכובדת. דיסלדורף, בירת מדינת נורדריין-וסטפאליה ואחד המרכזים הכלכליים החזקים בגרמניה, תמיד ידעה לשמור על תדמית. אבל בשבועות האחרונים, התדמית הזו ספגה מכה.

סדרת סרטונים שהעלה צמד בלוגרי הטיולים Two Mad Explorers - לוק מאירלנד ונעמי בעלת הרקע הגרמני-איטלקי - הציתה סערה ברשת עם תיעוד ביקורתי וחסר פילטרים של מה שהם רואים ברחובות העיר. הסרטונים, שצברו מאות אלפי צפיות, מציגים ניגוד חריף בין תדמית יחסי הציבור הסטרילית של דיסלדורף לבין המציאות שהם מתעדים בשטח.

הזוג, שבנה קהילת עוקבים של למעלה מ-350 אלף מנויים ביוטיוב, פועל לפי קו מערכתי ברור: סירוב לחסויות מסחריות, ללא עריכה מייפה וללא שיתופי פעולה עם לשכות תיירות. בשנים האחרונות הם נטשו את המסעות הקלאסיים לדרום-מזרח אסיה לטובת תיעוד ביקורתי של ערים מרכזיות במערב אירופה ובצפון אמריקה, ומתמקדי בבחינה של שינויים תרבותיים, דמוגרפיים ובעיות ביטחון אישי.

הרושם הראשוני: "ריח נוראי"

עבור תיירים שמגיעים לדיסלדורף ברכבת, המפגש הראשון עם העיר רחוק מהזוהר המובטח. בסרטון שצולם בסמוך לתחנה המרכזית ולמסוף האוטובוסים הסמוך לה, לוק מביע זעזוע מהמצב: "זה מה שגרמניה הפכה להיות בשנת 2026", הוא אומר בהלם. "הכל פה מריח משתן ומלא באשפה ובשברי זכוכיות". השניים מתארים ריכוז של חסרי בית, מסוממים ומקבצי נדבות באזור, ומציינים שלדעתם מדובר באזור מסוכן לתיירים בשעות הלילה.

שינוי דמוגרפי בשכונות

מהתחנה הם ממשיכים לשכונות הפנימיות, ובמיוחד לאוברבילק, שם ניתן לראות שינוי זהות ויזואלי מוחלט: שלטים בערבית בלבד, חנויות סיגריות אלקטרוניות וטלפונים ניידים בצפיפות כמעט בלתי אפשרית, שלפי דעתן משלמות כיסוי להלבנת הון. כמובן שהם נתקלים גם בחנויות בגדים, כשלדבריהם "כל בובת ראווה בחנות הזו לובשת חיג'אב".

הבלוגרים מדגישים כי כ-40 אחוזים מתושבי העיר, שמונה כחצי מיליון נפש, הם מהגרים. לדבריהם, השינוי המהיר הביא עמו שחיקה של מסורות מקומיות וסימני שאלה סביב שילוב ולכידות חברתית. הם כמובן לא חוסכים בביקורת על נתוני הפשיעה שהמהגרים, בעיקר אזרחים אלג'יראים, הביאו עימם.

הסערה ברשת

הסרטונים עוררו תגובות נרחבות ביוטיוב ובאינסטגרם. חלק מהצופים הביעו הזדהות עם התיעוד והפנו אצבע מאשימה להנהגה הגרמנית: "אני זוכר את הפעם האחרונה שביקרתי בגרמניה לפני כמה שנים - הכל היה נקי לגמרי. אני המום שהגרמנים אפשרו לזה לקרות למדינתם. ההנהגה הגרמנית אשמה בכך", כתב אחד המגיבים. אחר הוסיף: "האיחוד האירופי מוביל את הבעיה הזו - הגירה שאינה מותאמת ואינה מועילה".

לצד התגובות, לא נעדרו גם כאלה שחצו גבולות ברורים - ובהן קריאות גזעניות מפורשות לגירוש מהגרים בשפה פוגענית קשה.

מבקרים אחרים, לעומתם, טענו כי הבלוגרים מציגים תמונה סלקטיבית ומגמתית, המתמקדת בנקודות הקשות תוך התעלמות מהצדדים המתפקדים והמשגשגים של העיר.

Two Mad Explorers עצמם מסגירים את דיסלדורף לא כסיפור מקומי, אלא כמקרה בוחן לתהליך רחב יותר שגרמניה כולה עוברת. "זו לא הגרמניה שאני זוכרת מהילדות", אמרה נעמי בסיום הסרטון - משפט בעצם מסכם את כל השינוי הדמוגרפי איתה מתמודדת יבשת אירופה.