בסוף חודש מאי נפתחה בניו אורלינס סדרת אירועי Sail250, חגיגות 250 השנים להקמת ארצות הברית. מתוך חמש ערים בלבד שנבחרו לארח את צי ספינות המפרש הבינלאומי, ניו אורלינס זכתה להיות התחנה הראשונה - כבוד לא מבוטל לעיר שההיסטוריה שלה קשורה באופן עמוק לנהר המיסיסיפי ולמסחר הימי.
כמדריך טיולים המתגורר בניו אורלינס, הוזמנתי להשתתף באירוע קבלת הפנים הרשמי על סיפונה של ספינת הקיטור ההיסטורית Natchez, אחת הספינות המזוהות ביותר עם ניו אורלינס. כבר בשעה שמונה בבוקר היה ברור שלא מדובר בשייט ג'אז רגיל. לצד אנשי תיירות, אורחים ותושבי העיר, אפשר היה לראות מלחים, קצינים וחיילי מארינס במדים חגיגיים, לצד מקומיים מחופשים ברוח האירוע. בניו אורלינס, עיר שבה נדמה שלעולם אין מחסור בפסטיבלים, תהלוכות ותירוצים להתחפש, "כל יום פורים" הוא תיאור די מדויק של המציאות.
נהר המיסיסיפי חזר לימי התהילה שלו
שייט על ה-Natchez בדרך כלל מתמקד במוזיקת ג'אז, בנופי הנהר ובאווירה הדרומית המפורסמת של העיר. הפעם הסיפור היה אחר לגמרי. יצאנו אל נהר המיסיסיפי כדי לקבל את פני ספינות המפרש שהגיעו מרחבי העולם. במשך מאות שנים זו הייתה הדרך שבה הגיעו מבקרים, סוחרים ומהגרים לניו אורלינס. היום רובם מגיעים במטוס, אך לכמה שעות נדמה היה שההיסטוריה קמה לתחייה.
המראה המרשים ביותר בעיניי היה ספינת המפרש הקולומביאנית. דגל קולומביה התנוסס ברוח, מוזיקה לטינית בקעה מהסיפון, ואנשי הצוות היו רתומים בגובה רב על התרנים כשהם מנופפים בהתלהבות לעבר הסירות והצופים שעל הנהר. קשה היה שלא לחייך ולנופף בחזרה. לרגע אחד הרגיש כאילו הנהר כולו הפך למסיבת קבלת פנים בינלאומית.
משוודיה ועד פרו: מפגן ספנות בינלאומי
ספינות נוספות הגיעו משוודיה, פרו ומדינות נוספות, והאווירה כולה הייתה בינלאומית במיוחד. במהלך השייט פגשנו אנשים מכל רחבי העולם, כולל קצין בכיר מצ'כיה, ששירת יותר משלושים שנה בצי האמריקאי ואף הציע לצלם אותנו כדי שלא נצטרך להסתפק בסלפי. מפגש מפתיע נוסף היה עם קצינת דת יהודייה בצבא האמריקאי, שעל הכותפות שלה הופיעו מגן דוד ולוחות הברית במקום הסמלים הנוצריים המקובלים.
על סיפון ה-Natchez החליפה תזמורת המארינס האמריקאית את נגני הג'אז המלווים בדרך כלל את ההפלגות, והוסיפה לאווירה החגיגית. מעבר למוזיקה, היה משהו מרגיע ומרגש בעצם השהייה על המים. מכל כיוון נשקפו נופי הנהר, כלי שייט מכל הסוגים, רציפים היסטוריים ומבטים על ניו אורלינס מזווית שרוב המבקרים בעיר אינם זוכים לראות.
מכל עבר נשמעו שפות שונות, אנשים נופפו זה לזה מהספינות ומהגדות, והאווירה הייתה חגיגית, נינוחה ושמחה באופן שהיה קשה שלא להיסחף אליו.
במשך ההפלגה חלפו מולנו ספינות מפרש מרהיבות, גוררות, כלי שייט צבאיים ומבנים היסטוריים לאורך הגדות. כל כמה דקות התגלה מראה חדש שמשך את העין. היה קשה להחליט אם להסתכל על הספינות, על הנהר או על קו הרקיע של ניו אורלינס.
לקראת סיום ההפלגה המשיכו הספינות בדרכן אל אזור הטיילת והרובע הצרפתי, שם הן עוגנות בימים אלה לפני יציאתן לנמל הבא. באותו רגע היה קל לדמיין כיצד נראתה ניו אורלינס לפני מאה וחמישים שנה ויותר, כאשר ספינות מפרש מרחבי העולם היו חלק בלתי נפרד מהנוף היומיומי של העיר. לרגע קצר, ההיסטוריה לא הרגישה כמו משהו מתוך ספר לימוד אלא כמו משהו חי ונושם.
אם מונדיאל 2026 צפוי להביא לצפון אמריקה אוהדי כדורגל ומבקרים מכל רחבי העולם, הרי ש-Sail250 העניק לניו אורלינס מעין "מיני מונדיאל ימי" משלה. עבור מטיילים ישראלים שמתכננים להגיע לארצות הברית בשנה הקרובה, זו גם תזכורת לכך שמעבר לאצטדיונים ולמשחקים מחכות חוויות ייחודיות שאפשר למצוא רק במקום כמו ניו אורלינס - עיר שיודעת כבר שלוש מאות שנה לקבל את פני העולם.
התרעות פיקוד העורף