הגליל המערבי עבר שנתיים לא פשוטות. תושבים שפונו מבתיהם, עסקים שנסגרו לתקופות ארוכות, ותיירות שכמעט נעלמה. דווקא על הרקע הזה, פסטיבל "יולי ארט" - שמציין השנה תשע שנים - מקבל משמעות מיוחדת: עשרות אומנים, גלריות ועסקים קטנים שפותחים את הדלת ואומרים לקהל הישראלי בפשטות - בואו לבקר, יש כאן מה לראות.
לאורך כל חודש יולי מציע הפסטיבל של עמותת זמן גליל מערבי תוכנית עמוסה: תערוכות, סדנאות, מופעים, אירועי יין וקולינריה. אבל מה שהופך את הפסטיבל הזה לכל כך מיוחד הוא הסיפורים שמאחורי המקומות. הרבה מהיוזמות שתפגשו כאן נולדו דווקא מתוך התקופה הקשה: גלריה בנהריה שקמה מגיוס המונים באמצע המלחמה, פסטיבל קולנוע שצמח מהקרנה אחת מוצלחת בין כרמים. יצאתי לסיור בכמה מהאתרים שמשתתפים בפסטיבל, וחזרתי עם המלצות - וגם עם תחושה שמשהו טוב קורה בגליל.
גלריה ימה וקפה יונה: נהריה
התחלתי בנהריה, והסיפור של המקום הזה שווה ביקור בפני עצמו. לפני 11 שנה הגיעה לעיר קבוצת צעירים לשנת שירות - אומנים ואנשי חינוך שחיפשו מקום לגור בו כקהילה, והתאהבו בנהריה. הקבוצה, שנקראת "תנועת תרבות", מנתה בהתחלה 40 איש, גדלה מאז והתרחבה, ובדרך גילתה עד כמה הקהל המקומי צמא לאומנות, כשתערוכה משותפת ראשונה עם אומנים מקומיים משכה המונים לערב הפתיחה. היום הם מציגים ארבע תערוכות בשנה בחלל פתוח על רחוב הגעתון.
ואז הגיע הרגע שממחיש יותר מכל את רוח המקום: בספטמבר 2024, באחד הסבבים הקשים של המלחמה בצפון, הם יצאו לגיוס המונים - ובתוך חודש וחצי גויסו 130 אלף שקל. בכסף שיפצו שתי חנויות על הגעתון, וביולי אשתקד נפתחה שם גלריה ימה, הכוללת את בית הקפה יונה, שכל מטרתה ליצור מרחב מפגש למקומיים. המקום חי ונושם: אירועי תרבות, הקרנות סרטים, הופעות מוזיקה וסדנאות לקבוצות.
במסגרת "יולי ארט" מוצגת בגלריה "דרישת שלום חמה", תערוכה בשיתוף החממה לאומנות "מקום" של מוזיאוני חיפה. מציגים בה ארבעה אומנים - חלקם משלומי - שיצרו על קו הגבול בזמן המלחמה, ועבודותיהם עוסקות ביציאה מהבית, בפינוי ובחזרה הביתה. חוויה מומלצת נוספת: כל יום חמישי מתקיים במקום סטודיו פתוח, שבו אפשר לצייר ולהכיר אנשים.
יריד אומנים ופוד־טראק חדש: תושה, אכזיב
את תושה מכירים באזור קודם כל בזכות המאפים, אבל הסיפור שמאחוריה הוא סיפור של התעקשות. תומר סוויסה, טבח וקונדיטור, ושחף אברהם, איש הניהול והשירות, מכירים כבר 15 שנה - עוד מהתקופה שבה אברהם היה זכיין של לנדוור בנהריה. את דרכם המשותפת התחילו בקיבוץ ראש הנקרה, וכשהרגישו שאין לאן להתפתח, פתחו לפני כחמש שנים את המקום הנוכחי מול חוף אכזיב. ואז הגיעה המלחמה: השטח שבו הם יושבים נסגר לחלוטין, והשניים נאלצו לסגור לשנה וחצי. הם לא ויתרו - במהלך המלחמה הפעילו פופ־אפ במסעדה בנהריה שאירחה אותם, וכשחזרו לאכזיב, שבועיים לפני אחת מהפסקות האש, חיכו להם נזקים ובלאי של הזנחה שדרשו ארבעה חודשי שיפוץ.
והיום? מאפייה שמתמחה באוכל: מהמאפים נולדים כריכים וסלטים, יש מגשי אירוח ועוגיות שהם מספקים לתושבי האזור, והכל טרי וברמה גבוהה - התור הקבוע בכניסה מדבר בעד עצמו. המקום מושך גם מקומיים וגם מטיילים, ולאחרונה הרחיבו גם לערב עם פוד־טראק בשם "אולי" (Oli), שמוציא פיצות ופסטות בימים שלישי־חמישי עד 23:00.
ב־29 ביולי, במסגרת "יולי ארט", יתארח בתושה יריד אומנים עם יוצרים מקומיים, מוזיקה ואווירה - ודוכני אוכל רחוב, שבהם תמצאו המבורגר טבעוני, פיש אנד צ'יפס, קינוחים למי שלא יכול לוותר על מתוק וגלידה אמריקאית.
סוד הפלא הקיבוצי: כפר מסריק
יש קסם מיוחד בשוטטות בין שבילי קיבוץ ותיק - המדשאות, הבתים הצנועים, השקט שכמעט נשכח מאיתנו. בכפר מסריק, בין השבילים האלה, מסתתרות שתי פנינים ששוות עצירה. הראשונה היא "סוד הפלא הקיבוצי", אתר תיירות שמציע מסע בזמן אל הקיבוץ של פעם, בסיורים ובסדנאות שמתקיימים באמצע השבוע בתיאום מראש: מבקרים בסנדלרייה משנות ה־40, שומעים את סיפורו של מפעל הפורצלן נעמן, הולכים בעקבות שירים שפזורים ברחבי הקיבוץ ומציירים על צלחות פורצלן. יש גם סדנת ריקודי קיבוץ, וסיורים רכובים על קלאבקר לאורך נחל הנעמן. בימים חמישי־שבת אפשר להשלים את החוויה עם פיקניק מעגלת הקפה של הקיבוץ, "תומס".
הפנינה השנייה היא הגלריה של הקיבוץ, גלריה מוניו, שמחליפה תערוכה כל חצי שנה. כעת מוצגות בה עבודות רקמה בצמר של 30 יוצרות, בהן שרה אבנין־גנישר, חברת קיבוץ יפעת, ושל תלמידותיה - מלאכה עדינה שמפתיע לגלות כמה היא מרשימה מקרוב. וב־29 ביולי, לרגל יום הרקמה הבינלאומי, תתקיים במקום סדנת רקמה מעמיקה של ארבע וחצי שעות - הזדמנות נדירה ללמוד את המלאכה הזו כמו שצריך, ולא בגרסת האינסטנט.
קולנוע בין הכרמים: משק אופיר, אלון הגליל
הנה סיפור שמתאר איך נולד פסטיבל. בשנה שעברה הוקרן במשק אופיר - משק חקלאי משפחתי שכולל כרם, יקב ומכוורת - הסרט הדוקומנטרי "עמלים", שיצרה אדוה אופיר מהמשק וצולם במקום. ההיענות הייתה כזו ששתי הקרנות נוספות משכו יותר מ־200 משתתפים כל אחת, ומשם הדרך לפסטיבל של ממש הייתה קצרה. אופיר והמפיק קובי עזרן, בעל חברת סוליו סרטים, הקימו את "קולנוע בין הכרמים": שלושה ימים, 16־18 ביולי, של קולנוע תחת כיפת השמיים ובמתחם אינטימי בתוך היקב.
יוקרנו כ־30 סרטים דוקומנטריים ועלילתיים מהארץ ומהעולם, בהם "קופה ראשית", "עצמאות", "מכולת" ו"שביליסטים", לצד מפגשי יוצרים ושיחות עם אנשי קולנוע. ומסביב - כל מה שהופך ערב קולנוע לחוויה: בר היין של המשק, בופה של השף ירון פישמן ("משחקי השף") שיפעל מדי יום בין 17:00 ל־23:30 עם פלטות גבינות, כריכים וסלטים, ובר פופ־אפ של פימפינלה, המתמחה בדגים ובמשקאות אניס. ביום שישי בבוקר יתקיים בראנץ', ולקראת השבת - קבלת שבת בין הכרמים.
מה עוד תמצאו ב"יולי ארט"
לצד כל זה, האירוע המרכזי של סוף השבוע הזה הוא "שבת גלריות פתוחות: פיסת ארץ קטנה", שיתקיים מחר (שבת, 18.7): עשרות גלריות, סטודיות וחללי יצירה ברחבי הגליל המערבי יפתחו את שעריהם לקהל ללא תשלום ובהרשמה מראש, באוצרות אסיה דובלין. הנושא השנה - הקשר בין האדם למקום, ואיך הנוף, הזיכרונות והקהילה מעצבים את היצירה המקומית. לאורך היום יתקיימו שיחי אומן, הדגמות ומפגשים אישיים עם יוצרים, ואפשר להרכיב מסלול עצמאי בין האומנים או להיעזר בעשרה מסלולים מוכנים שבנתה העמותה. ולמי שמחפש עוד סיבה לנסוע צפונה: בגלריית המרחב בעכו העתיקה מוצגת מתחילת החודש "גן נסתר", תערוכה של הפסלת יעל נתנאל שחיה ויוצרת בקיבוץ כפר מסריק, שבה דמויות נשיות מקרמיקה נטמעות במרחבים סרוגים וצבעוניים בהשראת החורש הגלילי.
התרעות פיקוד העורף