דרום אירופה הוא מוקד תיירות חם שהפך בשנים האחרונות גם ל"נקודה חמה" (Hotspot, מוקדה) של שינוי אקלים, עם קצב התחממות הגבוה ב-20 אחוז מהממוצע העולמי וגלי חום תדירים ועוצמתיים; מה שהופך את עונת שיא התיירות באתרים פופולריים רבים לחמה במלוא מובן המילה.
סובלים מהחום, אך מרוצים מהביקור
כתר מסביר שהבחירה באתרי מורשת היא מכוונת. "באתרי מורשת מבצעים פחות התערבויות חיצוניות – רוצים לשמור עליהם אותנטיים, אז לא סביר שיוסיפו התערבויות כמו פרגולות גדולות ומזגנים", הוא אומר. המחקר בחן 6,500 ביקורות שפורסמו ב-TripAdvisor בחצי השנה החמה – אפריל עד ספטמבר, במשך ארבע שנים. הביקורות הוצלבו עם מידע על מזג האוויר בזמן הביקור – מדידות מטאורולוגיות מתחנות המדידה הסמוכות ביותר לאתר, הטמפרטורה החודשית הממוצעת, מספר הימים בחודש שהיו מעל הטמפרטורה הממוצעת, נתוני לחות ועומסי חום. "ביצענו ניתוח קורלציה בין הביקורות והנתונים; בדקנו מהי השכיחות של ביטויים שקשורים לחום או לתשתיות רלוונטיות – למשל מילים כמו 'צל', 'ספסל', 'עמדת מים' – בחודשים שהיו חמים יותר", אומר כתר.
ואכן, המחקר השווה את אזכורי הביטויים הללו בין ביקורים בימים חמים במיוחד לבין ביקורים בימים קרים יחסית בחצי השנה החמה שנבדקה. הוא מצא שהמילה "חום" ותיאורים של "עצימות תרמית" (Thermal Intensity, כמו חום מתיש או תחושת "דביקות") היו נפוצים בהרבה בחוות הדעת בימים החמים (פי 2.36 ופי 2.21, בהתאמה). נוסף על כך, הכילו הביקורות גם יותר התייחסויות שקשורות לציפייה לתשתיות המסייעות להתמודדות עם החום, כמו צל (פי 2.15) וברזיות מי שתייה (פי 3.34).
עם זאת, למרות העלייה בדיווחים על החום והקושי הפיזי שהוא מביא איתו, הממצא המרכזי והמפתיע של המחקר הוא שרמת שביעות הרצון הכללית (דירוג בכוכבים) שעולה מהביקורות לא הושפעה מכך, ונותרה גבוהה ויציבה.
יותר מים ופחות הליכה
כתר מסביר את הפער: "נראה שיש לנו פה איזושהי אדפטציה של ציפיות המבקרים", הוא אומר. "מי שנוסע ליוון באוגוסט יודע שחם, אבל הוא עדיין רוצה לבקר באקרופוליס, ויש לו הבנה שהחום הזה הוא חלק מהביקור. אז חם ומקטרים, אבל עדיין – האתר הוא אתר מורשת חשוב ומדהים".
את התובנה הזו הוא רואה כחיובית ואופטימית עבור עתיד התיירות. "זה באמת מראה על חוסן, כי זה לא שזהו – עכשיו יש גלי חום באירופה, ותיירים יפסיקו לבקר בספרד ובצרפת וביוון. הם ימשיכו לבקר, והם ימשיכו לבקר בקיץ, אבל הם גם יעשו מיקרו-אדפטציות ברמה ההתנהגותית, וסביב חוויית הביקור", הוא אומר.
דוגמה למיקרו-אדפטציה – כלומר, התאמות בהתנהגות וציפיות המבקרים – שזיהו החוקרים, היא שבטמפרטורה חמה יש פחות עיסוק בהליכה באתר. בביקורות שנכתבו סביב ימים חמים היו פחות אזכורים לשבילי ההליכה באתר ולביקור בחלקים מרוחקים שלו. "בימים חמים אנשים כנראה עושים את הביקור מצומצם יותר. הם לא רוצים, למשל, להקיף את האקרופוליס; הם רוצים את מינימום ההליכה האפשרית", אומר כתר, ומדגיש את ההתמודדות האקטיבית של התיירים שאינם נשארים פסיביים מול שינוי האקלים אלא מתאימים את עצמם למציאות המשתנה. "יש להם חופשה באוגוסט, והם ינצלו אותה. הם יעשו אדפטציות גם של הציפיות שלהם וגם של ההתנהגות – אז הם ייקחו מים וכובע ויבקרו באקרופוליס בשמונה בבוקר או בשקיעה, ולא באמצע היום, אבל לא יוותרו על החופשה בגלל החום", הוא מסביר.
התאמת התשתיות למציאות
לצד האדפטציה של התיירים, נדרשת גם התאמה של אתרי התיירות למציאות המשתנה. כתר מציע לצורך כך מודל המבוסס על שלושה עמודי תווך: פיתוח תיירותי הכולל הקמת תשתיות מותאמות וגיוון מוצרים וקהלים (כמו הפיכת אתרי סקי למוקדי פנאי ומוזיקה בקיץ); הצד האנושי, המשלב עבודה מול מקבלי החלטות כדי שיבינו את השלכות משבר האקלים על התיירות, לצד הנגשת ידע מעשי ליזמים ולאנשי התיירות בשטח לבניית חוסן קהילתי; ולבסוף, ניהול משברים אקטיבי, הכולל גיבוש נהלים ספציפיים להתמודדות עם אירועי קיצון כמו גלי חום, במטרה להגן על בריאות המבקרים והעובדים ולהתאים את חוויית הביקור בזמן אמת.
כשמדובר באתרי מורשת פתוחים, עולה אתגר ייחודי. לצד הצורך הקריטי שבהתאמת תשתיות למציאות של משבר האקלים ולתנאי חום קיצוניים, קיימת מגבלה בשל הצורך לשמור על האותנטיות של האתר. "זו לא חוכמה לבנות פרגולה קטנה", אומר כתר, "מדובר באתרים שמקבלים לפעמים גם אלפי מבקרים ביום. צריך התאמה של שבילי ההליכה וצל אמיתי שבאמת יאפשר לאנשים לשבת כמה דקות בצל בצורה נוחה כל 400–500 מטר". הפתרון, לדבריו, צריך לכלול שילוב של צמחייה להצללה טבעית, תכנון מסלולים מקוצרים ומוצלים, וכן שימוש בטכנולוגיה לדיווח על עומסי חום, והמלצה על שעות ביקור בטוחות ועל מסלולים וחוויית ביקור המותאמים למזג האוויר בזמן אמת.
"המחקר מלמד אותנו שהתיירים כבר עושים אדפטציות, אבל גם מנהלי האתרים נדרשים לכך", מסכם כתר. "כל מנהל אתר חייב לשאול את עצמו איך משבר האקלים משפיע על חווית הביקור אצלו באתר, ולפעול באופן יזום להתאמת חווית המבקרים לאילוצי משבר האקלים".
התרעות פיקוד העורף