כביש 40 הוא אחת הדרכים המרכזיות שחוצות את הר הנגב, אבל מי שממהר בדרך בין שדה בוקר למצפה רמון עלול לפספס לא מעט מהדברים שמתרחשים ממש בסביבתו. בין שדה בוקר למצפה רמון מסתתרים אוהלי אירוח בדואיים, מסלולי טיול, חוות משפחתיות, סיורי שטח וכרם שבו מנסים להחזיר לחיים זני ענבים ששימשו לייצור יין לפני כ-1,300 שנה. יצאנו למסע בין כמה מהתחנות שמאפשרות להכיר את הר הנגב לא רק דרך הנוף, אלא גם דרך האנשים שחיים ופועלים בו.
המסלול עובר בין מקומות שונים מאוד זה מזה: מכפרים בדואיים שבהם האירוח הוא חלק מאורח החיים, דרך נחל חווארים וחווה משפחתית שמייצרת גבינות מחלב העיזים שלה, ועד טיולי ג'יפים שמגיעים אל המקומות שהכביש לא מגיע אליהם. התחנה האחרונה, בעבדת, מחזירה אותנו אל העבר - ואל ניסיון עכשווי לגדל מחדש את הגפנים שמהן יוצר כאן יין בתקופה הביזנטית.
זהו מסלול שאפשר לעשות כטיול יום, אבל אפשר גם להפוך אותו לכמה ימים של עצירות, טיולים ולינה. ובעיקר, הוא מזכיר שהדרך למצפה רמון ואילת אינה רק מסלול שחוצים בדרך ליעד, אלא גם אזור שיש בו לא מעט סיבות לעצור.
התחנה הראשונה היא דרך האוהלים, מיזם תיירותי שהוקם בשנת 2018 ומחבר בין מרכזי אירוח בדואיים הפזורים לאורך כביש 40, במרחב שבין שדה בוקר למצפה רמון. הדרך עוברת בכפרים רמת ציפורים, עבדה, משולש נחל חווה ונחל אריכא, ומספקת מקור פרנסה לכ-14 משפחות.
במקום מתחם תיירות אחד שמספר סיפור אחיד - ישנו אוסף של משפחות ומרכזי אירוח, שלכל אחד מהם אופי משלו. בחלק מהמקומות מוגשות ארוחות מסורתיות, באחרים אפשר לשתות קפה ותה, להשתתף בסדנאות או לצאת לסיור מרעה עם העדר. המפגש מתקיים במקום שבו המארחים עצמם חיים, ולא במרכז מבקרים שנבנה במיוחד עבור תיירים.
אפשר גם להישאר ללילה. המבקרים יכולים לבחור בין אוהל בדואי משותף, חושה משפחתית ממוזגת, סוויטה זוגית או קמפינג באוהל שמביאים מהבית. באוהלים המשותפים ניתן ללון בקבוצות של עד 25 איש, ויש בהם מזרנים, גז ומקררים משותפים. אפשר להזמין גם ארוחת ערב ובוקר. תנאי החיים בכפרים הם חלק מההיכרות עם המקום. אין בהם חיבור לרשת החשמל, והתושבים מייצרים את האנרגיה באמצעות מערכות סולאריות. המים זמינים, אבל החשמל מגיע מהשמש.
דרך האוהלים מאפשרת למבקרים להכיר את האזור באמצעות האנשים שחיים בו, ובמקביל מספקת למשפחות מקור הכנסה המבוסס על הידע, המסורת ואורח החיים המקומי.
נחל חווארים: המסלול המוכר מקבל זווית אחרת
מהחניון יורדים אל בור חווארים, ממשיכים אל ערוץ הנחל ובהמשך עולים במדרון הצור. בדרך משתנה גם המראה: הסלע הבהיר של הנחל מתחלף בשכבות צור כהות יותר, וההליכה מקבלת תחושה מעט שונה מזו שמכירים מהמסלול הקלאסי.
מי שמעוניין במסלול ארוך יותר יכול לבחור בחלקו העליון של נחל חווארים, שאינו מעגלי ודורש היערכות עם שני כלי רכב או הקפצה. בשני המסלולים חשוב להצטייד במפת שבילים או באפליקציית ניווט ולעקוב אחר הסימונים לאורך הדרך.
המדבר מספק לסדנה תפאורה טבעית, אבל גם מחייב להתבונן בו קצת אחרת. קווי המצוקים, הצללים והמרחבים הפתוחים הופכים כל עצירה להזדמנות לבחור מה ייכנס לפריים. ברנט מקיימת גם סדנאות צילום בלילה, באור ירח מלא, וכן סדנאות שבהן הצילום משמש כלי לביטוי אישי ולפוטותרפיה.
חוות נאות: משפחה, עיזים ולינה בלב השטח
מאז הפכה החווה למשק תיירותי הכולל דיר עיזים, מחלבה, חנות משק, ביסטרו ומתחם לינה. במחלבה מייצרים מחלב העיזים גבינות רכות וקשות, גבינות עובש ויוגורט, ואת התוצרת אפשר לרכוש בחנות המשק ולפגוש גם במנות המוגשות במקום.
מי שרוצה להישאר באזור יכול לבחור בין שש בקתות לבין 14 יחידות אירוח גליליות במתחם צוותא. הבקתות מוצעות בגדלים שונים, ובכולן בריכת שכשוך פרטית, מרפסת עם ערסל, פינת מדורה, גריל ומטבח מאובזר. ארוחת הבוקר כלולה במחיר הלינה בבקתות ומוגשת למרפסת.
משפחת סלע: הג'יפ הוא הדרך, לא היעד
הג'יפ משמש כאן בעיקר כאמצעי להגיע אל מקומות שקשה להגיע אליהם בדרך אחרת. הסיורים משלבים נסיעה בדרכי שטח עם עצירות לתצפיות והסברים על גיאולוגיה, טבע, היסטוריה, ארכיאולוגיה וההתיישבות בנגב.
אפשר לבחור בסיור של שעתיים, שלוש או ארבע שעות, או ביום טיול מלא של עד שמונה שעות. בין האפשרויות: סיורי זריחה במכתש רמון, טיולים בתוך המכתש, סיורים להר רמון, לבקעת צין ולעין עקב ומסלולים באזור שדה בוקר.
לצד טיולי הג'יפים מציע המרכז גם תצפיות כוכבים, סנפלינג, מסלולי הליכה, ארוחות שטח ופעילויות ניווט. המסלולים מותאמים למשפחות ולקבוצות, בהתאם לגיל המשתתפים, לזמן ולרמת הקושי המבוקשת.
עבדת: היין העתיק חוזר לכרם
התחנה האחרונה במסלול נמצאת בעבדת, ושם הסיפור עוזב לרגע את הנגב של היום וחוזר כ-1,300 שנה לאחור. בתקופה הביזנטית היה הנגב מרכז חקלאי וכלכלי משגשג, והיין היה אחד ממוצרי החקלאות החשובים באזור. בעבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה פעלו כרמים וגיתות, והחקלאים הצליחו לגדל גפנים בתנאי המדבר באמצעות טרסות, סכרים ותעלות שאספו את מי הנגר והובילו אותם אל חלקות העיבוד. היין שיוצר כאן הובל אל נמלי עזה ואשקלון ושווק ברחבי אגן הים התיכון.
בין 2017 ל-2019 נערכו חפירות ארכיאולוגיות בעבדת, ובהן נמצאו זרעי גפן מפוחמים שהשתמרו במשך מאות שנים. בדיקות דנ"א עתיק זיהו קשר בין חלק מהזרעים לבין זני גפן הקיימים גם כיום, ובהם סריקי, באר ודבוקי. בעקבות הממצאים איתרו החוקרים גפני בר שזוהו כשרידים של זנים שגודלו בעבר ושרדו לאורך השנים ללא טיפול חקלאי. מהגפנים נלקחו ייחורים, ובספטמבר 2023 ניטע כרם מורשת בשרידי חווה ביזנטית בגן הלאומי עבדת, בסמוך למקום שבו נמצאו הזרעים.
בכרם ניטעו שלושת הזנים העתיקים, תוך ניסיון לשחזר גם את שיטות הגידול שהיו נהוגות כאן בעבר: גפן בהדליה נמוכה, גפן רוגלית הגדלה בסמוך לקרקע, גפן המטפסת על עץ וסוכת גפנים. לצד הכרם שומרה גת ביזנטית גדולה, שכללה שמונה חדרי תסיסה, משטח דריכה ושני בורות איגום.
הגפנים התפתחו בתוך כשנתיים בצורה יוצאת דופן, כמעט ללא מחלות ומזיקים וללא צורך בתוספת דשן מעבר לקומפוסט שניתן בזמן השתילה. בבציר הראשון נאספו כ-300 קילוגרם ענבי סריקי, כ-100 קילוגרם באר וכ-30 קילוגרם דבוקי. מענבי הסריקי והבאר הופק יין טבעי ללא תוספות ביקב שיזף במצפה רמון וביקב ברייר בפתחת ניצנה. הפקת היין מהזנים העתיקים הייתה השלב המרכזי בניסיון לשחזר את היין שיוצר כאן בתקופה הביזנטית באמצעות זני הענבים המקוריים.
בהמשך מתוכננים ניסויים נוספים, ובהם בחינת שיטות השקיה המבוססות על החקלאות הקדומה, דריכת ענבים בגת המשוחזרת ואחסון תירוש בקנקני עזה משוחזרים בתוך מערות עבדת.
עוצרים בדרך
בין שדה בוקר למצפה רמון יש לא מעט מטיילים שממהרים להגיע ליעד הבא. אבל דווקא הקטע הזה של כביש 40 מציע סיבה טובה לשנות את התוכנית ולעצור.
אפשר להתחיל באוהל בדואי, להמשיך למסלול קצר בנחל חווארים, לעצור לארוחה או ללינה בחוות נאות, לצאת לשטח עם משפחת סלע ולסיים בעבדת, במקום שבו מחקר ארכיאולוגי הופך לזן גפן, ולבסוף גם לכוס יין.
התחנות שונות זו מזו, אבל יחד הן מספרות את הסיפור של הר הנגב: אזור שבו מסורת ואורח חיים מקומי פוגשים תיירות, חקלאות ויזמות, ובו גם העבר מקבל מקום בחוויה של המטיילים.
התרעות פיקוד העורף