זה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית: להרים מבנה בן כ-2,000 שנה, ששוקל כ-25 טונות, ולהעביר אותו בשלמותו מבלי שייסדק או יתפרק. אבל זה בדיוק מה שעשו לאחרונה משמרי רשות העתיקות למקווה טהרה מתקופת בית שני שנחשף בשכונת כרמי גת בקריית גת.
המקווה התגלה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות, במימון רשות מקרקעי ישראל, במסגרת עבודות הפיתוח בשכונה. הוא הועבר באופן זמני למשמורת באוצרות המדינה, כדי להגן עליו במהלך המשך עבודות הבנייה. לאחר השלמתן, הוא צפוי לחזור למקומו ולהשתלב בשטח ציבורי פתוח בלב השכונה.
הגילוי עצמו חשוב לא פחות מהמבצע ההנדסי. המקווה מספק עדות לקיומו של יישוב יהודי במקום בתקופת בית שני - יישוב שלא היה מוכר עד כה במחקר. בחפירות התגלו גם כלי מידה מאבן, שהיו מקובלים בתקופה בקרב יהודים בשל העובדה שאינם מקבלים טומאה.
ננטש בתקופת מרד בר כוכבא
על פי הממצאים, היישוב ננטש ככל הנראה בתקופת מרד בר כוכבא. היישוב במקום התחדש רק כ-500 שנה מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, אז כבר חיה בו אוכלוסייה אחרת.
אבל לפני שהמקווה יוכל להפוך לחלק מהמרחב הציבורי בשכונה, היה צריך להתמודד עם השאלה הפשוטה לכאורה: איך בכלל מזיזים אותו?
ארבעה משמרים ממינהל השימור של רשות העתיקות עבדו במשך כשבועיים סביב המבנה. הם חשפו אותו מכל צדדיו, ולאחר מכן קדחו מתחתיו סדרה של קידוחים צפופים. דרך הקידוחים הושחלו קורות פלדה שחיזקו את המבנה ואפשרו לנתק אותו מהקרקע.
גם הטיח העתיק דרש טיפול מיוחד. כדי למנוע ממנו להתקלף בזמן ההרמה וההובלה, הוא כוסה בגזות ובחומרי הדבקה, והמבנה כולו חוזק ודופן בחומר מוקצף.
ואז הגיע השלב המורכב באמת: ההנפה. למרות שהמקווה שוקל כ-25 טונות, המרחק בין המנוף למבנה חייב שימוש במנוף בעל כושר הרמה של 300 טונות. רוחבו של המקווה, כארבעה מטרים, חייב גם עגלה ייעודית להובלת מטענים רחבים.
ההובלה עצמה הפכה למבצע קטן: הכביש נסגר לתנועה כדי לאפשר למטען החריג לעבור, ורכבי ליווי נסעו לפני המשאית ומאחוריה בדרכו לבית גוברין.
כעת המקווה נמצא באוצרות המדינה, עד לסיום עבודות הפיתוח בכרמי גת. לאחר מכן הוא צפוי לשוב לאזור שבו התגלה ולהיות מוצג בשטח ציבורי פתוח, כך שמבנה ששימש את תושבי היישוב היהודי לפני כ-2,000 שנה יהפוך לחלק מהמרחב שבו יגורו תושבי השכונה החדשה.
התרעות פיקוד העורף