הכביש הנכנס למרסיי ממערב נצמד לרציפי המעבורות, כבעבר, אך תמונת הנוף שנגלתה הפעם לעינינו הייתה שונה מן המראה הזכור לנו. בהביטנו ימינה יכולנו לראות את המפרץ הכחול ללא הפרעה, וכאשר הבטנו לפנים ניצבו ממול מבנים מטופחים, חדשים וישנים כאחד.
בהמשך חלפנו ליד קניון חדש ומפואר, Les Terrasses du Port , ששמו ניתן לו בזכות המרפסות המשקיפות על המפרץ. משמאלנו ניצבה לתפארת קתדרלת סנט מז’ור המרשימה והבולטת בכיפותיה ובעיטורי קירותיה. נושק לה מרכז מסחרי חדש נוסף שנחנך ב-Les Halles ,2014
de la Major , שהוקם במבנה שנודע קודם כבניין הקשתות של לה מז’ור, ועתה כל המרחב המשוקם הזה מוקדש לעסקי מזון - שוק ומסעדות.
לצד חידוש המבנים לצרכים מסחריים הוקדש מאמץ להיבטים תרבותיים.
מהצד הצפוני של הרחוב ממתין למבקרים המוזיאון האזורי של פרובנס. מהעבר השני לוכדים את העין שני מבנים. האחד הוא וילה מדיטרנה הבנוי בצורת האות רי"ש זקופה, ובסמוך לו מוזיאון MUCES.
שניהם מוקפים בים וסובבת אותם טיילת מרוצפת. על אחד מכתליו של המוזיאון, זה הפונה לעיר, נכתב בענק "מקומות קדושים משותפים", בעברית, בערבית ובצרפתית. תערוכה הנושאת שם זה מוצגת במוזיאון מ-29 באפריל ועד 31 באוגוסט. התערוכה משקפת את רוח המוזיאון למען
נשאה את התואר "בירת התרבות של אירופה", ולקראת הכתרתה נכנסו פרנסיה לתנופת בנייה ושיפוצים של אתרים חשובים, והראשון שבהם - אזור הנמל הישן. אחת התוצאות של השינוי שחל במרסיי היא ההחלטה של "יורוסטאר", החברה המפעילה את מנהרת הרכבת בין אנגליה לצרפת, להפעיל קו בין לונדון למרסיי.
בתחילת מאי נחנך הקו החדש של רכבת ה-TGV , הרכבת המהירה, מבירת הממלכה המאוחדת לבירת פרובנס (עם עצירות בליון ובאביניון). אפשר לעשות את המרחק הזה בשש שעות וחצי. את הדרך מפריז לתחנת סנט צ’רלס של מרסיי עושים במחצית הזמן הזה, בשלוש שעות ליתר דיוק.
אנחנו הגענו למרסיי בטיסה. שדה התעופה מרסיי־פרובנס ממוקם ממערב לעיר והמסלול שלו נושק לים, כך שביום אביבי חוויית הנחיתה הייתה מרשימה. העיר, ההרים סביב לה והמפרץ הכחול נשקפו לנו בברור ממבט הציפור. כאשר הנמיך המטוס הבחנו באתרי העיר הבולטים: הנמל הישן, כנסיית סנטה מריה לה גארד, האצטדיון החדש של קבוצת אולימפיק מרסיי, הוא הוולודרום, תחנת הרכבת סנט צ'רלס וגם אותו מבנה חדש של מוזיאון MUCES.
מבנה המוזיאון החדיש עטוף בסבכה מעוצבת של בטון וסיבי פלסטיק הצבועה שחור ומדהימה במקוריות האוורירית שלה, הנוגדת את חומות האבן המוצקות של המצודה. ארבע קומות של תערוכת קבע ותערוכות מתחלפות מוצגות שם וכולן מוקדשות לים התיכון וחופיו. אין זה מפתיע שירושלים היא אחת מכוכבות תערוכת הקבע. על גג המבנה ועל גג המצודה המשוקמת מוקמו בתי קפה ומרפסות מנוחה בשמש. שיטוט על חומותיה של המצודה, העוטפות גן ים תיכוני ושמו "גן ההגירות", מעניק תצפית על אתר התיירות הפופולרי והצפוף ביותר של העיר, הנמל הישן.
הנמל מחבק מעגן מלבני המאוכלס בצפיפות בסירות וביאכטות. הוא מוקף משלושת עבריו ברציפים פתוחים, עמוסים במסעדות, חנויות של זכרות ובתי קפה. השינוי שנעשה סביב המעגן הוא רדיקלי. הכל רוצף, נתיבי הרכב הוגבלו וכך מתאפשר להמוני המטיילים ביום ראשון ליהנות מיום של שמש. בצד הצפוני של הנמל מצויים בית העירייה הקלאסי ובעורפו משתרע רובע "להפאנייה". בתווך, משיקה לרציף המזרחי שדרת "לה־קאנבייר", שהיא רחובה הבולט של מרסיי, העטור בחנויות מותג נודעות. בפתח הנמל ניצבות שתי מצודות. מן הצד האחד מצודת סאן ז'אן, ובעבר הדרומי מיתמרת מצודת סנט ניקולס.
ניצבת מעל לעיר וחולשת על כל סביבותיה כנסיית נוטרדם דה לה גארד (גבירתנו שעל המשמר), שפסל זהב מתנשא מרום כיפתה ונראה מכל עבר. זאת הכנסייה שהספנים שיצאו אל הים מנמל מרסיי שמו בה את מבטחם. הביקור בבזיליקה הזאת הוא בגדר חובה למתיירים בעיר. יופיו של המבנה, ששופץ בעשור הקודם, בולט גם בארץ משופעת בקתדרלות. העיטורים המקשטים את אולמות התפילה שלה (שפע זהב הושקע בהם) והמראה הנשקף ממרפסותיה אל גגות בתי העיר הצפופים ואל המפרץ מאשרים שהיה כדאי. על מצוקי המפרץ נסללה במאה ה-19 דרך החוף, הקורניש, הנושאת את שמו של הנשיא קנדי, והרכבת הזעירה המעפילה אל הבזיליקה נוסעת לאורכה לפני שהיא מתחילה לטפס.
אחת האפשרויות להגיע אל הכנסייה היא אותה רכבת תיירים היוצאת מן הרציף המערבי של הנמל העתיק (8 יורו לאדם). בהגיענו לכנסייה התברר שאפשר להגיע אליה גם ברכב פרטי ואפילו יש בירכתיה מקומות חניה. עוד אפשרויות להעפיל מעלה הן בפוניקולר והן באוטובוס קו 60 (שיש לו תחנה מול מוזיאון (MUCES) ממרפסת הכנסייה נראית כיפת הקונכייה של אצטדיון הוולודרום המבהיקה בלבן.
אחד מחברינו לטיול, חובב כדורגל מושבע, לא הסתפק במראה ממעל וביקש לגעת בהיכל. שבנו אל המכונית, שחנתה בחניון תת-קרקעי ליד בית העירייה (מומלץ לא לחפש מקומות חניה אלא לנווט היישר לשם בהגיעכם אל אזור הנמל) ויצאנו למסע בשדרותיה של מרסיי.
קריאת ההתפעלות הראשונה נשמעה בהגיענו אל תחנת הרכבת סנט צ'רלס. התחנה ממוקמת בראש גבעה שאליה מוליך גרם מדרגות מפואר, ומעקותיו עטורים בפסלים. כיכר רחבת ידיים מקשרת את התחנה עם אוניברסיטת אקס־מרסיי. מונומט נוסף בדרכנו היה האובליסק העצום בכיכר קסטלן, שממנה נמתחת שדרת פרדו עד לכיכר הנושאת שם זהה ולידה מביט ממעל האצטדיון ששמו הרשמי הוא "האצטדיון החדש ולודרום".
התרעות פיקוד העורף