בולוניה, עיר איטלקית צפונית שלא נמצאת במרכז מפת התיירות במדינה, כמו ערים ידועות אחרות, כדוגמת רומא, ונציה, פירנצה, ועוד. זו העיר השביעית בגודלה במדינה, עם אוכלוסייה של כ–400,000 תושבים. ביקור בבולוניה יכול להיות נחמד, כחלק מחופשה באיטליה, ולו בגלל אפשרויות המזון והמסעדות הבלתי נגמרות שכאן, יחד עם ביקורים בחלק מהאתרים ההיסטוריים המיוחדים שיש לעיר להציע.
היסטוריה על קצה המזלג
עדויות ארכיאולוגיות מעידות כי אכלוסה של בולוניה החל כבר במאה התשיעית לפני הספירה, ומאז היא עברה בין מספר ידיים של שליטים שונים, תוך כדי מסעות כיבוש סוערים. בשנת 189 לפני הספירה הפכה העיר לאזור מושבה רומית. בתחילת המאה ה–11 לספירה היתה נתונה לשליטתו של קיסר האימפריה הרומית, אך גם הנצרות הייתה נטועה בה, תחת הנהגת הכס הקדוש, האפיפיור.
המתח שהיה בין המוסד הדתי לבין האימפריה הרומית גרר להתפתחויות ושינויים, בעיקר בתחום ההשכלתי, שהובילו לבסוף לכינונה של האוניברסיטה של בולוניה, שמהווה משנת 1088 כאוניברסיטה הראשונה בעולם המערבי, ולפיכך אף היו מי שכינו את העיר כ"בולוניה המשכילה". כיום באוניברסיטה תצוגת האנטומיה המקורית, בה ערכו נתיחות פתולוגיות במסגרת לימודי הרפואה.
נצא לטייל
הטיול שלי בבולוניה ארך כ–24 שעות, די קצר, אך בכל זאת הקפתי חלק מרכזי מאתרי התיירות הנודעים בעיר, לרבות ספיגה של אווירת המקום הומה האדם. חלק מרחובות מרכז העיר העתיקה הם מתקופת ימי הביניים ומכילים בניינים מאסיביים, רחובות רחבים והמון צבע אדום על גבי חלק גדול מהמבנים, דבר שמסתבר שהעניק לבולוניה כינוי נוסף: "בולוניה האדמונית". בחלק גדול ממדרכות ההליכה ישנן ארקדות קמורות ומרשימות, שמעניקות תחושה של הליכה בתוך אגדה יוקרתית.
לאחר שהפך למשפטן חשוב הוא בנה בית משלו ובו אף היה בית ספר ואכסדרה (שדרת עמודים) ממנה היה ניתן להשקיף אל עבר הכיכר. שנים לאחר מכן, בשנת 1444, על גג המבנה, התווסף מגדל השעון, עם שעון מכני ענק, שפעיל עד היום. לאחר טיפוס על גרם מדרגות, תוך מעבר בצמוד לחדרי מוזיאונים, חלקם עם תערוכות מתחלפות, מגיעים כמעט לגובה השעון.
כעת, כעשרים מדרגות עץ רעועות עומדות בין ההעפלה לראש הבניין לגובה השעון, אך היות והמדרגות אינן בטוחות דיו, המטיילים נדרשים לחתום על מסמך, שאם קורה להם משהו במהלך הטיפוס, אז הנזק יהיה על אחריותם... בכל אופן טיפסתי והנוף היה קסום. כל העיר העתיקה, הגגות האדומים, הרחוב המרכזי השוקק והכיכר הגדולה. הכל נפרש ממרפסת קומת השעון.
גם חזית הבזיליקה נראית מעט משונה היות והיא מעולם לא הושלמה, ורק חלק ממנה עטוי בציפוי שיש. בתוך הבזיליקה מוצב העוגב היוקרתי והעתיק ביותר באירופה (ויש הטוענים שבעולם), שנבנה בשנת 1470 ועדיין מתפקד היטב וניתן להאזין לו, בייחוד בימי ראשון. באחת הקפלות של הבזיליקה העצומה יש ציור קיר יפהפה, שצוייר על ידי האומן ג'ובאני דה מודנה, ובו סצנות המייצגות, במקום אחד, הן את גן העדן ואת את הגיהנום. ואם זה לא מספיק אז על רצפת הבזיליקה שעון השמש הארוך ביותר בעולם שנמתח לאורך של 67 מטרים.
הטיפוס כאן הוא כבר סיפור אחר לחלוטין בהשוואה למגדל השעון, שכן לפניכם 498 מדרגות פנימיות ודי מפרכות. במהירות טיפוס רגילה זה לוקח כ–15 עד 20 דקות, אך משוגעים לדבר מנסים מידי פעם לשבור שיאים וכבר הגיעו לכדי 6 דקות בלבד. כשמגיעים למרפסת העליונה של המגדל המחזה מרהיב ביותר. כל העיר העתיקה, הכיכרות, הגגות האדומים, הרחובות הרחבים וההרים המקיפים – הכל, נפרש בתמונת נוף עוצרת נשימה שבהחלט ורק בשבילה שווה היה לטפס עד למעלה. קסם ויזואלי אמיתי.
בולוניה היא למעשה עיר של מזון, שווקים, טעמים והמון צבע. שיטת הטיול שלי הייתה על בסיס טעימות מזדמנות ומעבר בין שווקים, וזאת במקום ישיבה ממושכת במסעדה אחת מוגדרת. באזורים הצדדיים של העיר העתיקה, לא רחוק מהכיכר, ישנם דוכנים שמגישים מגוון מאכלי ים ודגים. ישנן פיצריות קטנות וכמובן שגם מסעדות גדולות ומפוארות. מעת לעת תראו טבחים וטבחיות מקומיים עומדים בחלון ראווה, לשים בצק ומכינים מיניי פסטות.
מנת הגאווה של התושבים המקומיים היא הטורטליני המקומי (Tortellini di Bologna) אותו ניתן למצוא במקומות רבים, בייחוד כשהוא ממולא בגבינת ריקוטה ותרד טחון, ומוגש ברוטב סמיך של חמאה ועלי תבלין. שוק אוכל פנימי ששווה בהחלט ביקור הוא Mercato di Mezzo – ולשם, בהחלט שכדאי להגיע רעבים. וכדרך אגב, בבולוניה יש אינספור של חנויות לגבינות משובחות, יינות, פסטות ועוד מוצרים איטלקיים שתמיד שווה לרכוש, כמזכרת קולינרית הביתה.
התרעות פיקוד העורף