בפתח השיחה אמר: "קודם כל, באמת היא מלחמה ארוכה, והיא גם במידה מסוימת מבחינה אסטרטגית מסובכת יותר ממלחמת העצמאות. מלחמת העצמאות הייתה קשה, היו הרבה הרוגים, הכיוון היה מאוד ברור, האויבים היו מאוד ברורים והשאלה איך נראה היום שאחרי הייתה מאוד פשוטה - כל מקום שנמצא בתוך גבולות מדינת ישראל יהיה מדינת ישראל ואנחנו שולטים שם".
"שתי הזירות מאוד מורכבות, גם הזירה הדרומית, שהשאלה איך מסדרים שם את מה שאנחנו צריכים מורכבת לא רק מבחינת איסוף פוליטי של מנהיג, כי באמת יש לנו קושי גדול. בצפון, למרות שזו מלחמת התשה, שכבר חיינו עם מלחמות התשה, העובדה שעשרות אלפים אינם בבית וכנראה גם את פסח לא יעשו בבית, זה מביך מאוד. העניין היותר חמור, התנאים להשיב אותם על פי מה שדורשים התושבים מחייבים סוג של תנאי ביטחון שלא בטוח שניתן להבטיח גם אם יוצאים למלחמה. לכן הצליחו לעשות פה החיזבאללה מהלך, בתנאים מאוד סגורים על לחימה מוגבלת, שיוצר למדינת ישראל מבוכה. זאת מבוכה גדולה, נצטרף לפתור את זה. יש פה שתי בעיות קשות אסטרטגיות".
על הצפון אמר: "הדבר שברור, וחוזרים עליו גם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, שאנחנו מנסים בשלב זה לתת לאמריקנים להגיע להסדר. ההסדר לא מגיע מכיוון שחיזבאללה לוקח את ההזדמנות מבחינת ההקשר של לחימה בישראל, כסולידריות מול הפלסטינים בתוך מערכת שמונהגת על ידי איראן. הוא מתנה את כל מה שיקרה בהמשך בזה שנסיים את המלחמה ברצועת עזה. בעצם חיזבאללה הם אלה שקובעים כרגע אם הם יפסיקו".
בסיום, נשאל כיצד הוא רואה את סיום המלחמה בעזה, והשיב: "קשה לראות בינתיים צורה ברורה, עם רפיח, בלי רפיח, הכול יכול להיות. משהו חדש יצטרך להיות שם, גם אם יהיה הדבר שרוצים האמריקנים, המודל שעלול לצמוח שם הוא מודל עיראק או חיזבאללה, ישות בתוך מדינה. בכרטיס הביקור הם יהיו ישות מסודרת ומתחת יהיו פעילויות חתרניות. מה שצה"ל עשה למשל בשיפא, ביטוי לחופש פעולה אסטרטגי. זאת אומרת שגם אם תהיה שם הישות הכי טובה, אם משהו יקרה בתוך רצועת עזה, מתארגן להיות איום, צה"ל יצטרך לפעול ולא לתת לזה לצמוח".
התרעות פיקוד העורף