לאחר שטען ח"כ איימן עודה על בימת הכנסת כי צה"ל טובח באזרחי עזה ומרעיב אותם, 50 משפחות שכולות דורשות בהרחקתו. עו"ד איציק בונצל, אביו של עמית ז"ל מפקד בסיירת צנחנים, דורש להרחיק את איימן עודה מהכנסת, הבוקר (חמישי) ב-103FM.
ע"וד בונצל היה אתמול בכנסת וסיפר על כך: "אנחנו הגשנו אתמול קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת לאחר דברים מכפישים שאמר חבר הכנסת עודה על בימת הכנסת, ללא רסן פער את פיו הפעור וירה לכל עבר בטענות קשות נגד אותם חיילים וקדושים שמאפשרים לו לדרוך על האדמה הזו ולחיות ברוגע עם בני משפחתו בלי שהוא תורם כלום לעם ישראל".
משפחות החיילים החטופים בהצהרה: "בצה"ל אומרים שיתמודדו עם כל עסקה"
"אלה הדוגמה לאותם אזרחים שחיים פה ב'להלה-לנד' של החיים", הסביר, "אין להם חובות, רק זכויות, ילדי מחבלים מקבלים קצבאות מביטוח לאומי, עומדים חברי כנסת ערבים על בימת הכנסת ופעם אחר פעם משפילים אותנו, ובמיוחד פוגעים בחיילנו שנמצאים כרגע בקרב ובגיבורים שנפלו. החלטנו לא לעמוד בשקט, לעשות מעשה - חמישים משפחות מחרבות ברזל, הגשנו קובלנה ליו"ר ועדת האתיקה, אתמול היינו בכנסת לוודא שחברי ועדת האתיקה קיבלו את הקובלנה, ולוודא שסוף סוף אחרי תקופה ארוכה ינון אזולאי יכנס את וועדת האתיקה וישתמש בכוח של ועדת האתיקה להרחיק את איימן עודה מהכנסת עד כמה שמאפשר החוק".
"אני מכבד מאוד את אזולאי", הוסיף, "אבל מבקש לבחון במבחן התוצאה, שוועדת האתיקה תממש את הזכות שלה. שם יהיה המבחן של ינון אזולאי. לא התרשמתי אחרי שיחה איתו שלשם זה הולך, אבל לא רוצה להביע את עמדתי טרם התקבלה החלטת הוועדה. הגיע הזמן שנעשה סוף לדבר הזה של חברי כנסת ערבים, גם יהודים, שעושים פה ככל העולה על רצונם. אנחנו כמו תמיד האשמים במה שקורה".
הוא סיפר כי פנה לחברי כנסת ויו"ר סיעת הליכוד וביקש "שכאשר עולה חבר כנסת ערבי לדבר במליאה תרוקנו את המליאה. תנו לו לדבר לכיסאות, לרצפה ולתקרה".
על חוק עמית המוצע, על שם בנו, עמית בונצל, הוא מספר שהוא "חוק שבא לתקן עוולה מ־1950, חוק משפחות שנספו במערכה, תגמולים ושיקום. כמעט לא נעשה בו שינוי כזה או אחר, יש שם הרבה דברים פשוט אבסורדים. אנחנו משפחות השכול כדי לקבל את הזיכוי בארנונה, הקטנה שמגיעה לנו, צריכים להביא בכל תחילת שנת מס אישור שאנחנו עדיין משפחה שכולה. זו דוגמה לאיפה שנמצא החוק מ־1950. החוק הזה למעשה פוגע פגיעה אנושה ביתומים, אחים שכולים. מגיל 18 ליתומים ולאחים שכולים מגיל 22, הם לא מקבלים שום קצבאות".
הוא מציע שההכרה תישאר "עד סוף ימי חייהם. למה? כי אנחנו עד יומנו האחרון, זה לא פיצוי שיהיה ברור, אין סכום שיפצה אותנו, ואני נחשפתי לעיוות הזה בחוק אחרי שביקרתי יחד עם אשתי למעלה מ־400 בתי אבלים של חיילים מהמערכה הזו. אני מגלה הורים שהיו אנשים נורמטיביים לכל דבר ועניין, אנשים שהיו להם עסקים מצליחים, פשוט לא מצליחים לקום ולהעמיד את עצמם על הרגליים, כולל אחים ויתומים".
"אחים נפגעים למעשה פעמיים", הוא מספר על הקושי, "פעם אחת הם מאבדים את התפוקה של ההורים, ההורים לא יכולים להיות אותם הורים, והאחים נפגעים מהירידה של התפוקה, והם נפגעים מהאובדן היקר של אח שלהם".
הוא מסביר את הקושי הכלכלי שאיתן מתמודדות המשפחות: "הורים שכולים, אני לא רוצה להיכנס למספרים, לא בגלל שמסתירים פה משהו, אפשר לבדוק, אבל זה לא השיח ולא הנושא. אתה לא יכול לקחת דבר שבקדושה, משפחות שכולות, ולהתעסק במספרים. הצרכים מגיעים מכך שאנשים, יש אחים ויש יתומים מאז מלחמת יום הכיפורים שפשוט אין אף אחד שדואג להם, הם לא קיימים. אני מכיר באופן אישי הורים מחרבות ברזל ואחים שלא מצליחים לחזור למסלול".
בהמשך, הוא ממשיך לתאר את הקשיים: "אין לי שום דבר להעביר לכם או לתת לכם אפילו להרגיש מה אנחנו חווים. איך נראה הלילה, היום, איך קשה לקום בבוקר וללכת לעבודה, אנשים יצאו לחל"ת, זה לא אחד ולא שניים, עשרות של אנשים נשארו פגועים מהסיפור הזה. אנחנו לא צריכים שתגידו לנו שאנחנו משפחות שכולות, אנחנו לא צריכים את האמירות הנימוסיות, אנחנו צריכים שיבינו מקבלי ההחלטות שאח שכול נשאר אח שכול כל ימי חייו".
הוא מספר כי "אלמנה שהבעל שנהרג בקרב היה המפרנס העיקרי בבית, והיום אין את ההכנסה שלו, והיא לא הייתה המפרנסת העיקרית, בגיל 18, כשהיא מפסיקה לקבל קצבה עבור היתומים, היא יכולה לעזור? כולנו עוזרים לילדים שלנו כל החיים, מי יעזור לאותם יתומים? לאותם אחים שכולים? אני קיבלתי טלפון מאחים שכולים ממלחמות קודמות שאומרים 'לא מצליחים'".
הוא מוסיף ש"אני נמצא במעגל הזה, לשמחתי אני לא מנהל מאבק, ישבתי עם ראש הממשלה, הצגתי את העובדות, מסמכים, חשפתי בפניו את העיוות שפוגע במשפחות השכול, והחוק הזה ישליך גם על משפחות נפגעי פעולות איבה, כי זה חוקים צמודים והפיצויים אותם פיצויים. ראש הממשלה נתן אור ירוק, יחד עם מזכיר הממשלה, נכנסו לתמונה במלוא הקצב ועם אמונה מלאה".
לסיום, עו"ד בונצל מסכם את המשמעות הכבדה של החוק והזיכרון בעיניו: "זה לא עוד חוק שצריך לחוקק פה, אנחנו המשפחות השכולות כבר היום אנחנו מרגישים שנושא השכול שמו אותו בצד. אתה רואה את זה בתוכניות הטלוויזיה, בערוצים. אי אפשר להתחיל תוכנית אצלך, לדוגמה, בצחוקים וקטעים והדבר השני זה יזכור. יזכור צריך להיות ראשון".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm