סקר בינלאומי שבדק את השפעת הסגר על השינה בריאות הציבור בקרב 11 וחצי אלף אנשים ברחבי העולם מצא כי רוב האוכלוסייה שיפרה את אורך השינה בתקופת הסגר. הסקר שפורסם ב-Scientific Reports החל כמחקר ישראלי בראשותה של ד"ר מריה קורמן, מרצה וחוקרת במחלקה לריפוי בעיסוק באוניברסיטת אריאל.
למחקר הצטרפו קולגות מהעולם, ביניהם פרופ' טיל רואנברג, חוקר השעון הביולוגי המוביל בעולם מהמכון לפסיכולוגיה רפואית באוניברסיטת מינכן, כשותף בכיר וחוקרים נוספים מרוסיה, יפן, הודו ופורטוגל. הסקר הופץ ב-10 שפות שונות. המדגם הסופי של הסקר כלל מבוגרים מ-40 מדינות ו-7517 משיבים, מתוכם 68.2% נשים.
האוכלוסייה הכללית בכל העולם המודרני לא ישנה מספיק. ויסות שינה אצל בני האדם קשור באופן הדוק לזמנים חברתיים המקצים זמן מקומי לאירועים, כגון בית ספר, עבודה או ארוחות - באופן קולקטיבי, לחץ זמן חברתי. ההשפעה של לחץ זמן חברתי על שינה נחקרה אפידמיולוגית באמצעות כימות של הפער בין זמני שינה בימי עבודה לבין אלה בימים ללא עבודה.
פער זה ידועה בשם ג'ט-לאג חברתי (social jetlag). סגרים ממושכים היוו מעין ניסוי התערבותי גלובלי בשגרת החיים: לחץ הזמן החברתי ירד בעקבות צמצום נסיעות, גמישות בשעות העבודה, ריחוק חברתי ועבודה מהבית. שינויים אלו השפיעו על תפקודי שינה ורמת הרווחה של אנשים. מהממצאים עולה כי למרות כל הקשיים בתקופת הסגר, רוב האוכלוסייה האריכה שעות שינה. אנשים צעירים הרוויחו במיוחד והוסיפו מעל לחצי שעה שינה ביום.
הפער בין זמני השינה בימי העבודה לבין אלה בימים ללא עבודה ירד בכ-30 דקות, אך התזמון של שינה נדחה לשעות יותר מאוחרות. החוקרים אף גילו כי שכיחות השימוש בשעונים מעוררים ירדה מ-84% ל-56% בקרב אנשים עובדים או לומדים. מי שהפסיקו את השימוש בשעון מעורר השיגו שיפור גבוה בכ- 50% בתפקודי השינה. החוקרים מסיקים שירידה ממושכת בלחץ זמן חברתי תורמת לבריאות הציבור באמצעות הארכת שעות שינה, הקטנה ג'ט-לאג חברתי והפחתת השימוש בשעונים מעוררים.