סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון הביעו הבוקר (שני) תרעומת בעקבות דברים שנשנעו בטקס יום הזיכרון, ועסקו, לדבריהם, בנושאים המתקשרים לסערות הפוליטיות האחרונות ולא בנופלים עצמם.
יום הזיכרון 2023: אלו הטקסים המרכזיים - ומתי יישמעו הצפירות?
בתחילת דבריו אמר נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ': "ימים סוערים עוברים עלינו כאן במדינת ישראל. אני רוצה להאמין כי בכל זאת היום הזה הוא מעל לכל מחלוקת. היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, הוא אכן יום משתף לכולנו. כי הכאב על לכתם משתף לכולנו. וגם הגאוה והכבוד העצום שאנו רוחשים לנופלים, משותפים לכולנו. השנה כשאנחנו זוכרים את הנופלים, חשוב לזכור על אילו ערכים הם קידשו במותם. דווקא עכשיו כשמדינת ישראל דורשת סביב סוגיות נוקבות של ערכים, אחדות וזהות - חובה עלינו לשוב אל השורש וללמוד. חובה אצלנו לחפש תשובות אצל אלה שמסרו את נפשם על קיומנו. אלה שבמותם ציוו לנו את החיים. חובה עלינו לזכור שהם מסרו את נפשם עבור קידושם של ערכים עמוקים המשותפים לכולנו, המהווים תשתית לקיומנו. דווקא עכשיו באה העת. מתוך הסערה כולנו חשים שנפל דבר. זהותנו כישראלים מתעצמת, עצמאותינו מתבהרת, אהבתנו לארצנו מתחזקת ואנו מבינים יותר מתמיד שלעולם לא נוותר עליה. גם היום אנחנו מוכנים להילחם עליה. על עצם קיומה וערכיה".
בהשתתפות 100 כלי טיס: מתי מטס יום העצמאות יעבור מעל הבית שלכם?
"75 שנה חלפו מאז הכרזת המדינה ובכל הזמן אנו חשים כעיני החותמים על המגילה. אנו באוניברסיטת בן גוריון חשים מחויבות עמוקה במיוחד למגילת העצמאות וכך בכל יום ויום אנחנו פועלים כדי לממש את החזון. מגילת העצמאות ציוותה עלינו להבטיח לכל אזרח במדינה חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות ואנו מקיימים מרחב חופשי ומוגן למרחב דעות. המדינה קבעה שיש לקיים שיוויון זכויות חברתי בלי הבדלי דת, גזע ומין. כמוסד האקדמי המוביל בנגב, אנחנו אמונים על פיתוח הנגב הן ברמה הטכנולוגית והן בקידום אוכלוסיות הדרום למען הדורות הבאים. אני מאמין שבדרך מימוש עיקרי מגילת העצמאות אנחנו מנציחים את זכרם של הנופלים ואת הערכים שקידשו במותם".
הרקטור, פרופ' חיים המס, הוסיף: "בחודשים האחרונים התערערו קונספציות רבות אותן חשבנו כבסיס לקיומנו המשותף במדינת ישראל. יש שרואים במה שקורה הפרת חוזה בינם לבין המדינה. יש שקוראים לבחינה מחודשת של שוויון הנטל בין הקהילות השונות המרכיבות א הפסיפס הישראלי. ויש שחושבים שהשינויים המוצעים נדרשים ואפילו רצויים. החודשים הללו גם לוו בפיגועים בהם התווספו למשפחות השכול יותר מידי קורבנות. המשך קיום המדינה ברמה ההישרדותית תלוי ביכולת שלנו לגבור על אויבנו מבחוץ, אך אין די בכך. עלינו לשאוף לחיים מלאים ולא רק להישרדות. הוכחנו שאנו יכולים לאויבינו, הקמנו מדינה להתפאר בה שהיא מעשה ניסים יום יומי, בתחומי המחקר התעשייה התרבות ועוד. כדי להמשיך בדרך זאת, חובה עלינו לשחרר את היכולת שלנו לחיות זה עם זה וזה לצד זה, לראות את האחר גם אם אין בינינו הסכמה".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
לדברי המס, "בערב יום העצמאות כדאי לזכור שמגילת העצמאות קובעת שמדינת ישראל תהיה בית ליהודים ושהיא תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק, והשלום. אסור לנו לתת למאן-דהוא לערער תחת היסודות הללו שהם המכנה המשותף הרחב ביותר, והבסיס המחבר בינינו. מחלוקות צריכות להתקיים, כי זהו חלק בלתי נפרד מהאתוס של הלימוד היהודי, אך לא פחות מכך, היא דרך חיים התקינה בחברה דמוקרטית מודרנית. שם המשחק הוא איזונים ובלמים. הן בחברה, הן בשיטת הממשל, והן בהתנהגות של נבחרי הציבור ושל מי שעומד בשלטון. הדרך שלנו להיות ראויים להקרבה של חללי מלחמת יום הכיפורים בפרט, וחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה בכלל היא בלעמוד על המשמר מפני עריצות ויוהרה, לכבוש את יצרינו ולעשות כל מה שביכולתינו להשכין שלום בינינו".
"לפגוע ביום הזה - חציית קו אדום"
בעקבות הנאום הביעו סטודנטים באוניברסיטה זעם בקבוצות בפייסבוק. אחד מהם כתב כי "הבעיה הכי גדולה זה שאין לנו איך להתקומם נגד זה. הם ניצלו את קהל הסטודנטים השבוי שלהם כדי לדחוף תכנים ואג׳נדות בדיוק כמו שהם עצרו את הלימודים בגלל המחאות".
אחר הוסיף: "לא הלכתי כי היה לי ברור מראש שזה מה שיקרה. מבאס, הייתי מעדיף לטעות". סטודנטים נוספים ציינו כי זה היה "מביך ברמות, לפגוע ביום זה זאת חציית קו אדום", וכי "היה ראוי לקום וללכת בזמן הנאום המביש שלו".
בתגובות נוספות נכתב: "זלזול בקדושת היום ובזכר הנופלים וניצול של קהל שבוי להשמעת דעות פוליטיות! לא במקום בכלל", "פשוט ביזיון, אי אפשר לכבד אפילו ימים כאלה היום כל בשם 'תחושת השליחות'. דריסת משמעות של יום כזה חוצה כל גבול".
מהאוניברסיטה טרם נמסרה תגובה.