השפעות המלחמה: מחקר שפרסמה היום (שני) ד"ר נחומי יפה, חוקרת חרדים באוניברסיטת תל אביב, מצביע על שינוי עמדות בחברה החרדית ביחס לחשיבות תרומתם לצה"ל בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל. המחקר נערך במכון החרדי למחקרי מדיניות תתי"א.
תקיפות באמצעות מסוקי קרב וחיסול מחבלים: כך נראית הלחימה בעזה | צפו
במחקר נשאלו המשיבים שאלות דומות בחודש מרץ האחרון ובחודש אוקטובר. בעוד שבחודש מרץ הסכימו 35% מבין המשיבים כי עליהם לתרום למאמץ הצבאי של מדינת ישראל, בחודש האחרון הביעו 52% מבין המשיבים הסכמה לכך.
באופן דומה, לעומת 30% מהמשיבים בחודש מרץ שהזדהו עם האמירה לפיה על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי, בחודש אוקטובר הביעו 60% מבין המשיבים הזדהות עם משפט זה.
שאלה נוספת שנשאלו המשיבים בחודש מרץ עסקה בעמדתם בנוגע להכשרה צבאית של גברים ליום פקודה. בחודש מרץ הסכימו 59% מבין המשיבים כי יש לקיים הכשרה כזו לגברים, בעוד שבחודש אוקטובר הסכימו עם אמירה זו 78%.
לבסוף, נשאלו המשתתפים במחקר באיזו מידה הינם חושבים שישראל צריכה צבא חזק. גם הפעם נרשמה עלייה קלה, כאשר בחודש מרץ האחרון הסכימו 80% מבין המשיבים עם אמירה זו, לעומת 85% בחודש הנוכחי.
בשיחה עם מעריב הסבירה ד"ר יפה, כי "המחקר הראשון נערך סביב פריצת מלחמת אוקראינה-רוסיה. היו כמה ימים של פחד וההבנה שמלחמות זה דבר אמיתי. זו למעשה הייתה המדידה הראשונה. המדידה השנייה היתה בשבוע השני של המלחמה בעזה, והשינוי המרכזי היה גם בתפיסת הנורמה של מה תפקיד החברה החרדית, ומעבר לכך מה מידת הנכונות האישית של אנשים לפעול באופן אישי. צריך להביא בחשבון שזה אייטם של מוכנות לפעולה, אבל לא מדידה של פעולה באופן אישי".
לדבריה, "הנתון הזה מצטרף לנתונים אחרי שמראים שהחברה החרדית רוצה לקחת חלק בתוך החברה הכללית. אני באופן אישי חשה את זה גם בחמ״ל החרדי שהקמתי - ההתגייסות המופלאה של חרדים שפשוט רוצים לקחת חלק. במובן הזה, זאת תנועת התעוררות חרדית".