"חוקרים מכל הדיסציפלינות שחיים את המדע ואת התרומה למדינה ולקידום שמה, מקבלים בשנים האחרונות את הפרס בגילאים מתקדמים למדי", הסביר ברקהיים בפתח דבריו, "זה לא מאוד חריג, כי גם פרסי נובל מוענקים לעתים קרובות בגילאים הללו. לוקח זמן רב לרכוש אהדה והכרה מהממסד המדעי, בפרט בעידן התחרותי בו אנו חיים. לפעמים חוקרים מצוינים הולכים לעולמם לפני שזכו להוקרה, ופרס ישראל לא מוענק לאחר פטירה, למעט מקרים מיוחדים המעוגנים בתקנון. ההחלטה הזו גורלית עבורם ומדירה אותם".
"אגב, השנה נפתחו כרגיל המועמדויות להגשת הפרס, וזאת כאשר חלק ניכר ממשך הזמן להגשה היה לאחר ה-7 באוקטובר", הוסיף, "לכן, ההחלטה שהתקבלה היא בגדר שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, שלא לומר מחטף. שנית, בכל 71 שנות הפרס, לא בוטלה הענקתו רק בשל עתות לחימה. דווקא כמדינה חפצת חיים שמעוניינת להראות חוסן למול הקמים לכללותנו, חזקה עלינו לתת חשיבות לפרסים בתחומי החקר ונוספים. מובן מאליו כי הרעיון של הענקת הפרס בתחומי הגבורה האזרחית והערבות ההדדית הוא ראוי ויפה, אך הוא לא צריך לבוא במקום – אלא בנוסף".
"שלישית וחשוב מכל, המסר שעובר הוא שהמדע בעת הנוכחית הוא לא מעניין. שספרטה גוברת על אתונה. אולם, ללא מדע אין טכנולוגיה, אין ביטחון, אין ציונות, אין ניצחון מוחלט, אין מדינת ישראל. חיים ויצמן ידע לרתום את המדע לטובת המדינאות ולהפך; בן-גוריון היה טורח להגיע גם לכנסים מדעיים קטנים, כדי להביע את חשיבות המדע בעיניו כסלע קיומנו וכאור לגויים, שיצא מציון לצד תורת ישראל", ציין.
לסיום אמר ברקהיים: "מאז עברו הרבה מים בנהר, והמדע ירד מראש סדר העדיפויות הלאומי. ההחלטה הזו מנציחה את היחס הרפה של ממשלות ישראל האחרונות למדע ולאנשים שעושים מדע, שהם ההון האמיתי של מדינת ישראל. אדוני שר החינוך, המדע הוא לא שק חבטות, אפילו אם הוא לא בראש סדר העדיפויות. וברור שהוא לא. חזור בך מהחלטתך בהקדם. מדובר בהחלטה שערורייתית".
התרעות פיקוד העורף