בספר מאוגדים דברים שכתבו אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים, יזמים חברתיים, מורים, מרצים ותלמידים אשר מציפים נקודות שהם רואים כחשובות להתייחסות משרד החינוך, החל מסוגיות לחינוך מגיל לידה ועד לדברים שישמשו את התלמידים בעת בגרות בלימודים גבוהים ובשוק העבודה.
כך למשל כתבו מנכ"לי רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית: "תוצאות החינוך של ישראל בעת האחרונה במבחני PISA, יחד עם תוצאות פנימיות של מדדי המיצ"ב, מדאיגות אותנו מכיוון שאם לא נהיה בני תחרות בשדה העולמי, לא נוכל להישאר מובילים בעולם לאורך זמן".
מייסדי הקבינט, אבי קמינסקי ותא"ל (במיל') רם שמואלי, פתחו את הספר בציון העובדה שרפורמות במשרד החינוך לא מומשו ביותר מ־30% ב־25 השנה האחרונות, והעלו נקודות משמעותיות העולות מכתבי הגורמים השונים בספר, שבהן יצטרך גלנט לעסוק כדי לשפר את פני החינוך בארץ.
הנקודה הראשית בספר היא משיכת כוח הוראה איכותי למערכת החינוך. "השקעה בהכשרת מנהיגי החינוך תניב תוצאות טובות בהרבה מהקטנת גודל הכיתות, למשל", כתבה מיכל שלם, היועצת האסטרטגית של הקבינט. זאת לצד פיתוח עצמאות למנהלים שיוכלו לעסוק בחדשנות חינוכית ובהתאמת המערכת לתלמידים, כדי לסגור פערים חברתיים ולעבוד על פיתוח הפריפריה.
עוד ציינו כי חשוב ששר החינוך ישתמש בתקציב כדי לפתח כלים שונים ללמידה עבור תלמידים שונים ויפעל לפיתוח נטוורקינג כמיומנות חיים החשובה לתלמידים בבגרותם, כחלק מההתקדמות הטכנולוגית שבה מצוי העולם והישארותה של מערכת החינוך מאחור, ככזו שלא פותחת לתלמידים דרכי למידה שונות ומגוונות.
הנקודה האחרונה היא שינוי שיטת ההערכה במערכת החינוך - לא לבדוק יכולת שינון של חומר, אלא יכולת הכלה ועיבוד שלו, ולשלב שביעות רצון של הורים, אקלים בית ספרי ויכולת השתלבות עתידית בשוק התעסוקה כמדדים אשר יוכלו להעריך תלמיד ולייצר תמריץ לשינוי ושיפור מתמיד.
שמואלי וקמינסקי ציינו: "לקראת כניסתו של שר חינוך חדש, ריכזנו עבורו 52 מכתבים המייצגים עניין רב של כלל הגורמים בחינוך ובמשק בישראל בהצלחת החינוך. קבוצה נכבדה זאת של כותבים מעניקה רוח גבית של שותפות ואמון לשר חינוך בתחילת תפקידו. אנו, חברי הקבינט הציבורי לחינוך, מאמינים שזאת שעת רצון בחינוך, והיא כעת במשמרת של כולנו. אנו יודעים שחיזוק האמון בין כל הגורמים יביא לשיפור החינוך בישראל".
התרעות פיקוד העורף