על רקע המשך המשא ומתן בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, נמשכות ההכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים. בתוך כך, נראה כי ישנה התקדמות במגעים בין הצדדים. על כך, שמואל אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, שוחח היום (שני) עם אריה אלדד ורון קופמן ב-103FM.
בפתח השיחה,נשאל אבואב, האם הסתדרות המורים תצליח להשיג משהו מהמשא ומתן, חוץ מהעלאת שכר המורים. אבואב השיב: "אני מעריך שההסכם יסתכם באופן הבא, מורה מתחיל יקבל 9 אלף שקלים, מנהל מתחיל 20 אלף שקלים והוותיקים יותר, 27 אלף שקלים. כל מי שיקח על עצמו תפקיד נוסף יקבל לחודש תוספת של בין 600 ל-1,000 שקלים. מורה וותיק, הפשרה שתסגר זה בין 400 השקלים שהאוצר רוצה, לבין הרצון של ההסתדרות סביב האלף שקלים".
"זה יוסיף כמיליארד ש"ח מעבר למה שהאוצר מתכנן. נגיד שההסתדרות תחתום על שלוש שנים וחייבים להם על שלום שנים של העבר, לכן גודל התקציב שיש הוא כ־4 מיליארד וחסר עוד 800 מיליון שקלים. איך יביאו את הכסף? יביאו את זה לממשלה ויגידו 'אנחנו מחייבים את הכסף התוספתי מתקציב המדינה, החלק היחסי ינתן עכשיו עד גמר השנה בכדי שהיועמ"שית לא תתנגד למסגרת תקציבית בזמן בחירות'", הוסיף.
לדבריו, "גם אם עכשיו יעלו רעיונות כמו שכר דיפרנציאלי, הסכם אישי, פדיית ימי חופש וכל אותם דברים שצריך לשנות במערכת, תבוא היועמ"שית ותגיד שבזמן בחירות יש כללים. לכן צריך לגמור עכשיו את סלע המחלוקת סביב הוותיקים וקודם כל לפתוח את השנה. מיד שתוקם ממשלה חדשה, יגשו למהלך הגדול שצריך לעשות - לשנות את מערכת החינוך כמותאמת לעידן המודרני. הבית ספר העתידי יהיה בנוי בזירה אחת של לימודים, זירה שנייה מעין מתנ"ס שיש בו חוגים והעשרה, והזירה השלישית זה מעין תנועת נוער, הילדים יצאו למשימות חברתיות ובית הספר ירכז בתוכו 3 מרכיבים - גם לימודי, פעילות העשרה וגם יצאו למשימות חברתיות, הם בעצמם יוצאים לפעילות".
לאחר מכן, התייחס לצורך לייעל את מערכת החינוך: "אפשר לייעל את עבודת המטה, על זה אין וויכוח, השאלה אם צריך בקרה? צריך מאוד. מעבירים עכשיו את כל המעונות למשרד החינוך ואתם רואים מה קורה בהיעדר פיקוח. לכן חייבים לשמור על סטנדרטים של אנשים שמתקבלים ומה הרמה. הפיקוח מאפשר למדינה להוציא לפועל את החוקים שלה".
בהמשך, התייחס לדבריו של רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, כי שלח את אבואב לייצר שיתוף פעולה עם יפה בן דויד, אך סורב. אבואב אמר כי "אני עשיתי מאמץ גדול בשונה מאחרים. ככל שיש פירוד ויריבות בין הארגונים זה יותר קל לשלוט על מהלכים. עשיתי ניסיון גדול כדי להוביל מהלכים משותפים, צריך ליצור פה מהלכים גדולים של אופן הכשרת המורים, דרכי ההוראה, וצריך אתכם כשותפים בכל המהלך הגדול. כל אחד בנפרד הצלחתי לשכנע אבל לחבר ביחד היה קשה. אני חושב שחשוב לחבר בין ארגוני המורים, קשה לאוצר, למשרד החינוך, אבל זה נכון".
בסיום, התייחס ללוח החופשות במערכת החינוך: "הבעיה המרכזית של החופשים זה אצל הילדים הקטנים. הבוגרים כבר לא צריכים שנוסיף להם עוד ימים. לכן ההצעה הייתה שבכל חופשת חנוכה, בכל חופשת פסח ובכל חופשת קיץ, 20 ימים במהלך המצטבר בתי הספר והגנים יפעלו כמו כל ימות השנה. זה היה עולה לאוצר כ־800 מיליון שקלים לעומת פדיון, זה היה עולה 3 מיליארד שקלים. לכן זה מה שצריך לעשות. האוצר מקבל את זה, אבל אומרים שזה יהיה על חשבון הכסף של המו"מ. באים ארגוני המורים ואומרים 'מה פתאום'. הגדולים לא צריכים עוד ימי למידה, הקטנים צריכים כי אין השגחה, אין מסגרת. לכן צריך להפעיל את בתי הספר בחגים".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm