"היא אינה שוברת אותה (עד כדי הסכמתו של חמאס לשחרור כל החטופים, לפירוק נשקו ולהגליית אנשיו). חובה להבין – הנשק המצוי ברשות חמאס הוא רק אחד ממקורות הכוח העיקריים של חמאס (גם ליום שאחרי). חמאס שואף לשמרו ככל הניתן לסיום המערכה כי זו תעודת הביטוח שלו בראייתו לשרידותו ב’יום שאחרי’, וכל עוד הלחץ הצבאי הישראלי אינו פוגע בו (מחשש לסיכון החטופים) – זה בסדר מבחינתו, גם לאורך זמן", הוסיף יגור.
הוא מתייחס לסירובו של חמאס להצעת מצרים השבוע, ואומר: “לכן ‘העז’ חמאס להשיב את פניה של מצרים ריקם כשפנתה אליו השבוע בשאלה לגבי מידת מוכנותו לפירוקו מנשקו".
יגור מונה את מקורות הכוח הנוספים של חמאס: “הלגיטימציה של האוכלוסייה העזתית והשליטה האזרחית בה, ומרכיב הריבונות הבא לידי ביטוי גם בשליטה על קרקע. ביחס לזה האחרון – אמנם צה”ל תפס מחדש שליטה בשטח, אולם בראיית חמאס מדובר בצעד הפיך לחלוטין, בדומה למה שאירע בנסיגה הקודמת, ולכן מרכיב תפיסת השטח אינו מפריע לו באמת. דווקא מרכיב הלגיטימציה של האוכלוסייה העזתית והשליטה בה, חיוני לחמאס יותר מכל, והוא הבסיס העיקרי לשרידות הארגון ביום שאחרי, גם בהינתן ארגון חלש צבאית".
לדבריו, ישראל ממעטת לפעול מול אותו מרכיב קריטי – השליטה האזרחית של חמאס בתושבי הרצועה: “ולמול המרכיב הזה ישראל כמעט שאינה פועלת באופן ישיר ו/או אגרסיבי מספיק, למרות שזה צריך להיות ‘עמוד השדרה’ של הלחץ הישראלי בעת הזו, כמובן בגיבוי של לחץ צבאי (ולא להיפך)".
יגור מדגיש כי בעוד כוח צבאי ניתן לשיקום, שליטה אזרחית – הרבה פחות: "בשונה מהמרכיב הצבאי, המרכיב האזרחי נחשב לבלתי הפיך וקשה מאוד לשיקום ביום שאחרי – אם נלקח ממך, יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי להחזירו אליך".
לדבריו, חשוב שצה”ל ומערכת הביטחון החלו לעסוק מחדש בסוגיית הסיוע: “בהקשר הזה, זה טוב שצה”ל ומערכת הביטחון החלו לעסוק מחדש בנושא הסיוע ההומניטרי לרצועה, משני טעמים – זה כלי מרכזי בסל הכלים של חמאס לנסות ולכפות על ישראל את סיום המלחמה בדעת הקהל האזורית והבינ”ל, בסיוע התעמולה המוכרת מבית מדרשו. הסיבה השנייה היא שכפי שאמרתי – יש חשיבות מהותית לא לסיוע ההומניטרי כשלעצמו, אלא דווקא לכך שהציבור העזתי יראה סוף סוף פנים אחרות מאלו של חמאס שמחלקים לו מזון וסיוע. זה קריטי ביצירת תדמית של חלופה לחמאס ובהסרה של הממשק העיקרי שלו לאוכלוסיה בעזה".
הוא מבקר את ההתבטאויות הפוליטיות והתקשורתיות האחרונות בנושא: “דווקא האמירות הפוליטיות שהחלו לנוכח העיסוק בנושא, וההבהרה שהוציא שר הביטחון בנושא, מפספסות את חמאס ולא מבינות כיצד להשפיע עליו – הסיוע ההומניטרי הוא גם האמצעי העיקרי שיש לישראל כדי להחליף את מי שמחלק אותו כיום, ובכך ליצור ממשק ישיר לציבור העזתי ולייתר (מלשון ייתור) את חמאס. יתירה מכך, העיסוק התקשורתי בנושא בוודאי לא היטיב עם המטרות הישראליות, אלא גורר את חמאס לנצל את הנושא כשהוא מפיח בו תקווה נוספת לסיום מלחמה שיכפה על ישראל. זו לא הדרך לשחרור החטופים שלנו, ובטח לא להכנעת חמאס והשגת ויתורים ממנו".
יגור חותם בקריאה ברורה: “נכון, דווקא עכשיו, להעצים מאוד את המאמץ האזרחי נגד חמאס (בגיבוי מהלכים צבאיים). מאמץ זה צפוי לקדם ויתורים מהותיים מצד חמאס, בראשם שחרור מספר גדול של חטופים, אך גם נכונות, לראשונה, לדון ביום שאחרי עבור הארגון".
התרעות פיקוד העורף