אקדמאים ומורים נגד מחוון המושגים לבגרות באזרחות: "כלי תעמולה"

לתמיכה בטענות העותרים צורפה חוות דעת של פרופ' ענת זוהר, ששימשה בעבר כיו"ר המזכירות הפדגוגית וחוות דעת של פרופ' דן אבנון מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. לדברי עו"ד עדי ניר בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב, תמכה בטענות העותרים: "מקצוע האזרחות עובר בשנים האחרונות תהליכים מדאיגים ששיאם בשנה זו. המושגון באזרחות מהווה דוגמא מובהקת לאופן הבעייתי בו מתקבלות החלטות פדגוגיות במשרד החינוך, תוך הדרה של זרמים שלמים בחברה הישראלית מהליך קבלת ההחלטות. חוסר האיזון בהליך הוביל לחוסר איזון חריף בתכניו של המושגון שמבטאים את השקפת העולם של מחבריו העלומים, שזהותם לא נחשפה עד היום".

מהקואליציה לדמוקרטיה בחינוך נמסר כי: "הקואליציה רואה בחומרה את יציאת הספר למרות הזעקה שקמה וכי על משרד החינוך לשמור על נוהל תקין ולאזן את הוראת המקצוע בדרך לבניית השפה האזרחית המשותפת". ד"ר ריקי טסלר, מהפורום האקדמי לאזרחות, הסבירה על המשמעות של הכנסת המושגון החדש: "השימוש בכלי המשפטי נועד להציג את מגבלות הכוח של משרד החינוך ולהכניס למסגרות החוק והנוהל התקין גם 'רוח המפקד'. המושגון לבגרות באזרחות מחייב באופן מוחלט את כל הזרמים בחינוך, אבל שלושה מארבעה הזרמים לא היו שותפים כלל בתהליך הכתיבה והמושגון הופץ למרות התנגדות מוחלטת של חברי וועדת המקצוע (מרביתם התפטרו במחאה). התוצאה היא התנגדות לכפיית מושגון לא מקצועי, רצוף טעויות עובדתיות ובעל תכנים מוטים ברמה המאיימת על האזרחות המשותפת".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מחוון המושגים הוא כלי שנועד למורה. הוא אינו מחליף את תכנית הלימודים או את ספרי הלימוד, והטענה שכביכול הוא 'כלי תעמולה' מופרכת, מקוממת וחסרת כל יסוד. מטרתו של המחוון הנה למקד, בצורה בהירה, את הנדרש ברמת הגדרה בסיסית של מושגי היסוד בבחינת הבגרות באזרחות, ולאפשר לכל אחד ואחת ממורי האזרחות להכין את התלמידים באופן מיטבי ושוויוני לקראת הצלחה בהגדרת המושגים בבחינה. מעבר לכך, המשרד ילמד את העתירה ויגיש את תשובתו לבית המשפט".