המגיש הוותיק ירון לונדון שוחח אמש בשידור טלוויזיה עם הכתב דורון הרמן ותיקן אותו בצורה שהתפרשה כאגרסיבית לגבי מספר הילדים של יעקוב אבו אל-קיעאן, הבדואי שנורה לאחר שדרס למוות שוטר, בפיגוע שאירע כחלק מהעימותים בכפר אום אל-חיראן. הבוקר (חמישי) התקשרו שי גולדשטיין, אורי גוטליב, דוד ליפשיץ ולאה לב מתוכנית הבוקר של 103FM ללונדון, ודרשו שיתנצל בפני הרמן.

שי: "ירון לונדון, בוקר טוב לך".

ירון לונדון: "בוקר טוב".

שי: "מה נשמע? אנחנו מדברים פה מ'מועדון ארוחת הבוקר' 103FM בשידור, מה נשמע?

ירון לונדון: "בסדר, תודה".

שי: "רצינו קצת לדבר איתך לגבי מה שהיה אתמול עם הרמן ועניין הארבעה ילדים, עשרה ילדים, היה שם ויכוח ולא ניתנה התשובה בסוף, כמה ילדים? ארבעה, כמובן".

גוטליב: "כמובן".

ירון לונדון: "אין לי מושג".

שי: "מה זה, אבל אמרת לו שיש יותר".

ירון לונדון: "זה מה שאמרו לי חכמי, חכמי הערבים אצלנו".

גוטליב: "חכמי הערבים?"

שי: "חכמי הערבים".

ירון לונדון: "בחדר האיפור. אבל אני היססתי כשאמרתי את זה. לא ידעתי".

לאה: "אבל תשמע, אתה קצת, קצת, דורון הרמן יצא משם קצת מובס מכל ה... מכל הדיבור ביניכם. אתה בכל זאת, אתה ממש אה...".

גוטליב: "כרגע הוא בוכה".

לאה: "כן, הוא קצת...".

שי: "הוא בבית בוכה עכשיו".

לאה: "אנחנו שמענו אותו קצת פגוע".

ירון לונדון: "אה באמת? אז אני מצטער על זה".

גוטליב: "כן, אז אם אתה יכול למסור מפה, כאן, סליחה, כי ייבשת אותו".

לאה: "את דורון הרמן...".

שי: "הנה".

ירון לונדון: "אז אני...אני לא הרגשתי ככה, אבל אם אתם חושבים אז אני מתנצל".

שי: "לא, הוא אמר בסוף כזה, 'אה, כן, יש, יש ילדים'".

גוטליב: "כן, הוא מאוד נלחץ".

שי: "דורון? דורון הרמן?"

ירון לונדון: "אולי הוא לא הספיק להתעדכן. זה קורה לטובים שבכולנו".

שי: "אה".

גוטליב: "נכון, אבל אתה ככה..."

ירון לונדון: "אתם גם מעין עיתונאים, לא?"

שי: "קצת עיתונאים וקצת פחות עיתונאים".

גוטליב: "הרבה פחות".

לאה: "הכי אני...".

שי: "לא, יש...".

גוטליב: "אתה ככה, מה שנקרא דרסת אותו, ככה שאומרים".

ירון לונדון: "מי אומר?"

שי: "אנשים, אתה יודע, ברחוב".
גוטליב: "אנשים שמעו, ברחוב, ואמרו".
ירון לונדון: "ברחוב?"

שי: "אנשים הולכים ברחוב ואומרים, שמעתם איך ירון...".
לאה: "זה הדיבור בתל אביב, מרכז תל אביב".
ירון לונדון: "אתה האזנת ל'ווקס פופולי'? לקול ההמון?"

גוטליב: "ווקס פופולי".
שי: "כן כן, אנחנו, חוכמת ההמונים זה מה שמעניין אותנו".
ירון לונדון: "אתה מביא עדות, אתה מביא עדות חיה מהרחוב".
גוטליב: "תחושה, תחושה".
ירון לונדון: "הרחוב ממש רותח".
גוטליב: "תחושה של רחוב רותח, כן".
ירון לונדון: "אני מבין".

שי: "יש תחושה ש...".
ירון לונדון: "יש לי תחושה שאתם מבלבלים ת'מוח, אז בסדר, בוא נמשיך".

"אתה יכול להקים עם נתניהו את מפלגת העם"

שי: "זה גם נכון. אבל יש תחושה שמאז שמוטי קירשנבאום ז"ל הלך לעולמו, אתה ככה פורק כל עול, עושה מה שאתה רוצה, אומר מה שאתה רוצה למי שאתה רוצה. אין מי ש...אתה יודע...".
גוטליב: "אין מי שיקרקע אותך, ככה".
שי: "כן, ויגיד לך, ירון, ירון, זה לא חשוב. אין".
ירון לונדון: "זאת התחושה שלך?"
שי: "כן".
גוטליב: "זאת התחושה של העם".
ירון לונדון: "כן, כן, יכול, העם...".
ליפשיץ: "עוד פעם העם".
ירון לונדון: "אתה יכול להקים את מפלגת העם, אתה ונתניהו, שומעים את רחשי ליבו של העם".

גוטליב: "בדיוק, בדיוק".
ירון לונדון: "אוקיי, מה עוד העם מרגיש?"
גוטליב: "אתה ככה מצוי מעליו קצת".
שי: "בטח".
גוטליב: "אתה ככה אומר, חשוב לך לדייק את האנשים, וככה...".
ירון לונדון: "ככה אתה מרגיש?"
גוטליב: "ככה העם אומר, זה לא אני".
ירון לונדון: "העם, העם".
שי: "העם!"
ירון לונדון: "כן. אוקיי".
שי: "העם!"
ליפשיץ: "ממתי אתה ער, ירון, מאיזו שעה?"
גוטליב: "מעכשיו, הוא התעורר עכשיו".
ירון לונדון: "תעלה על ארגז בכיכר, בגן העצמאות בתל אביב ותנאם בשם העם. כן. אז מה עוד העם אומר?"
גוטליב: "או, או, אז זהו, בוא נגיד לך".
שי: "זהו, זהו".
גוטליב: "אה, זהו? זה מה שהעם אמר, אמר את דברו?"
שי: "כן, העם אומר שאתה צריך להתנצל בפני דורון הרמן ולהגיד לו סליחה".
גוטליב: "סליחה, קולגה, קולגה".
שי: "אנחנו נותנים לך כאן את הבמה המכובדת הזאת. זו במה מאוד מכובדת".
ירון לונדון: "אני, אני, תראה, כיוון שאתם אדוני השיח הזה, הרגע זה, כך מקובל, אני אעשה כל מה שתרצו".
שי: "אז תתנצל, תתנצל".
ירון לונדון: "אני מתנצל, אני מתנצל".
שי: "התנצלותך התקבלה".
לאה: "תודה רבה לירון לונדון".
ליפשיץ: "עכשיו תתנצל בצרפתית".
גוטליב: "איזה מלך".
ירון לונדון: "אני מלא חטאים כרימון. אני לא מתנצל רק על זה שפגעתי בדורון הרמן".
שי: "מה עוד?"
ירון לונדון: "אני מתנצל על כל חטאיי".
שי: "לא לא, לא לא, אנחנו לא יכולים לסלוח לך כל חטאיך, סליחה".
גוטליב: "אה, נכון".
לאה: "היו יותר מדי".
שי: "על דורון הרמן אנחנו יכולים".
גוטליב: "למה? תהיו סלחניים, תהיו סלחניים. הנה, הבן אדם התנצל על כל חטאיו. קדימה".
שי: "לסלוח לו ואז הוא יהיה זך".
לאה: "אבל אני... אני חושבת שכן כדאי".
ירון לונדון: "אתה רוצה שאני אמנה את כל חטאיי? הם רבים מספור".
שי: "כן, כן, מה החטא הראשון שלך?"
ירון לונדון: "הם רבים מספור. אני חושב שיצאתי מרחם אמי".
שי: "(צוחק)".

ירון לונדון: "סיפקתי לכם, סיפקתי לכם שש דקות של שיח משעשע?"
גוטליב: "כמעט, כמעט שש דקות. תודה רבה".
שי: "כמעט, אבל היה כיף ונהנינו ותודה ואוהבים אותך ותמשיך, תמשיך לעשות את מה שאתה עושה" .
גוטליב: "תודה בשם...".
ירון לונדון: "בוקר טוב. אני לא צריך שתאהבו אותי".
שי: "אנחנו אוהבים אותך, מה? אוהבים".
ליפשיץ: "העם אולי לא אוהב. אנחנו אוהבים. העם אוהב אותך".
שי: "העם אמר שהוא לא אוהב, אבל אנחנו כן".
ליפשיץ: "כן, כן".
ירון לונדון: "תודה".
שי: "יאללה, ביי".

ירון לונדון על העימות עם כתב בשידור: "מתנצל על כל חטאיי"

מגישי תוכנית הבוקר של 103FM התקשרו למנחה והיוצר כדי לבקש ממנו התייחסות לשיחתו עם דורון הרמן. "יש לי תחושה שאתם מבלבלים את המוח"