משה דיין, שר הביטחון בעת מלחמת ששת הימים, התנגד לכיבוש העיר העתיקה בירושלים, כך חושף מי שכיהן כראש אמ"ן בעת המלחמה, אלוף אהרון יריב, בעדות שמתפרסמת היום (שלישי) לראשונה, במסגרת פרויקט לציון 50 שנים למלחמה שהתרחשה ב-1967. כחלק מהפרויקט, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון גילויים נוספים על הפעילות והתחושות של משתתפי המלחמה ששינתה את פני המדינה.

בעבר נחשפו עדויותיהם של הרב הראשי לצה"ל בעת המלחמה שלמה גורן ולאחר מכן של טייסים ומפקדים שהשתתפו במלחמה שהוכרעה בשעותיה הראשונות לאחר השמדת רוב רובו של חיל האוויר המצרי. הפעם, נחשפות עדויותיהם של בכירי אגף המודיעין בצה"ל.

יריב העניק עדות דרמטית לאחר המלחמה בפני יחידת ההסטוריה בצה"ל על המודיעין שלפני המלחמה, על ההתלבטויות מתי לתקוף והאם לכבוש את העיר העתיקה ואת רמת הגולן ועל היחסים המורכבים שבין הדרג המדיני לצבאי והמעורבות הפוליטית כבר אז בהחלטות האם לצאת למלחמה. ההקלטה של העדות, כאמור, מתפרסמת כעת וניתן להאזין לה בכתבה זו.

בהקלטה הנדירה שאותרה לאחרונה בארכיון צה"ל, סיפר יריב: "שר הביטחון דיין אמר 'העיר העתיקה, בואו נסגור אותה סביב", כי היו בתוכה מקומות קדושים, בעיה עם העולם וכו'. מה הביא לשינוי? אני חושב, פשוט, ההתפתחות בשטח". עוד נחשף בעדותו הדרמטית של יריב כי שר הביטחון התנגד גם להגעת צה"ל בחזית הדרומית עד לתעלת סואץ. "הוא אמר לנו - אני נותן לכם שלוש הנחיות.. לא להגיע עד התעלה, להיעצר לפניה. למה? לא רוצה".

"היה צריך לשכנע את הפוליטיקאים לצאת למלחמה"

לדבריו של יריב, לפני פרוץ ששת הימים היה צורך לשכנע את המפלגות ואת העיתונות בצורך לצאת למלחמה. "היו ענייני פעילות עם המפלגות, עם העיתונים", הוא ציין וגילה שנפגש עם שרים בנושא. "המפ"מניקים היו מודאגים ושאלו איפה האמריקאים, אז לקחתי אותם למשרד והסברנו. היתה התעסקות בזה", הוא הסביר וגילה עוד: "אחת הישיבות הכי חשובות, אני לא יודע אם יש לה פרוטוקול, הייתה פורום מפלגתי, אבל כל השרים היו בה. שם התקבלה ההחלטה".

עוד עולה מעדותו כי יריב האיץ ברמטכ"ל דאז יצחק רבין לצאת לקרב. "אני אמרתי אז ליצחק, אי אפשר להנחית עלינו מלחמה ואז הוא אמר 'עוד שבועיים', אז בשבועיים האלה מוכרחים לעבוד. אז אמרתי לו – אין לנו זמן. בתקופה של השבועיים האלה היה שיגעון".

הערכת אמ"ן הייתה: לא תפרוץ מלחמה לפני 1970

יריב חשף עוד שהערכת אמ"ן בחודשים שקדמו לששת הימים, שפרצה ב-5 ביוני 1967, היתה שלא תפרוץ מלחמה לפני שנת 1970. עם זאת , הוסיף כי "ההערכה הזו השתנתה כאשר צה"ל הבין שהמצרים מוכנים להתקפה". יריב ציין שעוד לפני המלחמה התקבלו דיווחים כי למצרים יש כוונות לניתוק הנגב. "אמרנו, מה שבטוח בטוח, שיהיה כוח באילת".

יריב הוסיף בגילוי דרמטי: "מבחינה צבאית לא היו שיקולים צבאיים. רק פוליטיים". עוד הוא העיד, כי החשש הגדול לנוכח אי היציאה למלחמה היה שתהיה מתקפת פתע מצרית. יריב גילה עוד שהיה תסכול לנוכח שינוי ההנחיות בגזרה הסורית. "כולנו יצאנו במצב רוח קשה, בהרגשה שפה אנחנו גומרים מלחמה ואת המלאכה לא נעשה. שר הביטחון שינה את עמדתו לאחר לחץ כבד מהצבא. הוא אמר לדדו (דוד אלעזר) – 'אתה יכול לעלות בהליקופטר לרמה'".

עם תום המלחמה, התקיים דיון לגבי ההתארגנות לקראת העתיד ויריב הציע: "שלום ולא משא ומתן תכסיס ולא מטרה".

התנאים הקשים בשטח: שבוע ללא מים או מזון טרי

כמו כן, חשף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון עדויות משותפות של יריב עם קצינים בכירים באמ"ן, שלקחו חלק במלחמה. קצין המודיעין של פיקוד דרום יהושע שגיא, סיפר על התנאים הקשים של החיילים והמפקדים בשטח לאחר כיבוש חצי האי סיני: "לשבת יותר משבוע ימים ללא אפשרות רחצה, ללא מזון טרי וללא מים – זה לא הולך".

הקצינים העידו כי לא רק מבחינה לוגיסטית נרשמו תקלות, אלא גם בפן המבצעי. שמואל שחם, קצין מודיעין של חטיבה 35, שעסקה בפעילות מוצנחת בסיני ובכיבוש אל עריש, העיד: "לא הגיעו חומרים מודיעיניים מהמטכ"ל". גם יהושע מסדה, קצין המודיעין של חטיבה 11, סיפר: "הבעיה המרכזית היתה המחסור בתצלומי אוויר, הוא הוסיף. יצחק אשכנזי, קצין המודיעין בפיקוד מרכז, גילה, כי הפיקוד חשב שהמלחמה לא תכלול את אזור פיקוד מרכז, אך המציאות הוכיחה אחרות.

מהעדויות של קציני המודיעין עולה שהחיילים הירדנים נלחמו ולא נכנעו. קצין המודיעין של חטיבה 55, אוריה אכמון סיפר על הקרב הקשה בגבעת התחמושת: "מה שהיה אופייני ללחימה שלהם שם זו היתה הלחימה של החייל הבודד. כן מפקדים, לא מפקדים - עד שלא גמרו אותו הוא נלחם. בלי נשק, בלי פיקוד, הם ממשיכים להילחם".

חיים שריד, קצין המודיעין של חטיבה 4, גילה: "הידיעות שהתקבלו הן שהאויב הירדני מפגיז את ישובנו. יש חשש להפגזת שדה התעופה ברמת דוד, פלוגת סיור עולה על מארב באזור צומת קבטיה וניהלה קרב מטווח קצר עם אבדות רבות. התקבלה פקודה לכיבוש ג'נין. חיילי החטיבה מתקבלים בעיר במחיאות כפיים, עד שמתגלה להם שהם ישראלים", עוד הוא חשף -"בקבטיה חיל האוויר מפגיז את כוחותינו ומשאיר את הכוחות בהלם".

אורי שמחוני, קצין המודיעין של חטיבה 1, סיפר על הקרבות הקשים בעת כיבוש רמת הגולן: "ככל שהמלחמה מתקדמת עולה החשש שגולני לא ייקחו בה חלק. מגיעה פקודה לתקוף את הרמה והחטיבה מתארגנת במהירות. התכנון היה לכבוש את נעמוש וזעירה. החטיבה שלנו הייתה צריכה לנוע לעבר תל פאחר. המוצבים מוקפים במוקשים והקרב אכזרי ועקוב מדם. גדוד 51 של גולני מקבל משימה לתקוף את הבניאס", הוא העיד וציין שהפקת הלקחים היא שחטיבת המודיעין חייבת לאסוף ולהפיץ ידיעת בצורה מהירה ויעילה יותר.

משה דיין התנגד לכיבוש ירושלים: הקלטות נדירות מששת הימים

50 שנים לאחר המלחמה, מוצגים תיעודים של בכירי אגף המודיעין, שמספרים על יחסים מורכבים עם ראשי המדינה דאז: "השיקולים היו פוליטיים, לא צבאיים". האזינו