"חרף כל מאמציי להגן על חושפי השחיתות באמצעות צווי הגנה, הניסיון המצטבר מלמד, כי לא תמיד נותן צו ההגנה מענה לכל הקשיים, אשר איתם מתמודדים המתלוננים ובני משפחותיהם", מתריע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפרסם היום (שני) את הדו"ח השנתי שלו ל-2016 בתוקף תפקידו כנציב תלונות הציבור.
שפירא מבהיר, כי הקשיים העיקריים איתם חושפי השחיתויות בגופים ציבוריים נאלצים להתמודד הם מציאת מקום עבודה חלופי, בידוד וניכור חברתי ולחץ נפשי וכלכלי. "אני שוב קורא לכל הגורמים הנוגעים בעניין – היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, מנהל שירות התעסוקה, משטרת ישראל וראש הרשות להגנת עדים – לחבור אל העוסקים במשימה הלאומית של חיזוק ההגנה של חושפי השחיתות", מציין שפירא ומזהיר: ללא מחוייבות והתגייסות אמיתית ומלאה של כל הגורמים לא תושלם ההגנה על חושפי השחיתות, שהיא חיונית לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי".
שפירא מציין עוד, כי גם בשנת 2016 פנו אליו עובדים בגופים ציבוריים הסובלים מהתנכלות הממונים עליהם, הואיל וחשפו מעשי שחיתות במקום עבודתם. "בשנה זו חל גידול ניכר במספר צווי ההגנה שנתתי – 25 צווים, מהם 19 זמניים ושישה קבועים", כותב עוד שפירא – "זהו מספר שיא של צווים שניתנו בשנת עבודה מאז ניתנה למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור סמכות להגן על חושפי שחיתות, בראשית שנות ה-80' של המאה הקודמת".
בדוח גם נמתחת ביקורת קשה, לנוכח השירות הלקוי לציבור, שלעתים גובל בזלזול והתעמרות. הנציבות טיפלה במהלך 2016 בקרוב ל-15 אלף תלונות וקרוב לשליש מהתלונות התברר כמוצדקות (29.1%). זאת ועוד, בנוסף תלונות רבות הגיעו לידי פתרון כתוצאה מהתערבות הנציבות, מבלי צורך שתכריע בנושא. "נתון זה מלמד שהשירות שנותן המגזר הציבורי חייב להשתפר", מדגישים עורכי הדוח.
במקום הראשון מבין הגופים הציבוריים שהתלוננו נגדם עמד אשתקד המוסד לביטוח לאומי – 1,102 תלונות. "מרבית התלונות הן על הביטוח הלאומי, שהוא משלם הגמלאות העיקרי במדינת ישראל", מתריע שפירא.
התרעות פיקוד העורף