באוקטובר 2023 הייתה אמורה להיפתח שנת הלימודים האקדמית, אך השבת השחורה של ה־7 באוקטובר ופרוץ מלחמת “חרבות ברזל" גנזו את התוכניות, ואילצו את המוסדות האקדמיים להיערך לפתיחה מחודשת, שנדחתה ונדחתה ככל שהמלחמה התארכה. בימים אלה, בעוד המלחמה בחזיתות הצפונית והדרומית נמשכת בשיא אונה, נפתחת שנת הלימודים במוסדות השונים: חלק פתחו ב־24 בדצמבר, חלק יפתחו ב־31 בדצמבר וחלק עתידים לפתוח ב־14 בינואר.
"ב־7 באוקטובר ספיר ספגה מכה קשה. סטודנטים, אנשי סגל, בוגרים ובני משפחות נרצחו או נחטפו, ומאות רבות מהסטודנטים ומאנשי הסגל פונו מבתיהם", אומר קידר. "מאז אותה שבת, המכללה פועלת במגוון אפיקים לחיזוק קהילת ספיר. כדי להבטיח ביטחון כלכלי, הוקמה קרן תרומות הנותנת מענה לצרכים מיידיים וחולקו מענקים בגובה 2,000 ש״ח לסטודנטים ולחברי סגל המתגוררים בקו העימות (עד 7 ק"מ מהגבול). לאחרונה אושר מתווה מול משרדי החינוך והאוצר, שמבטיח לכל הסטודנטים לתואר ראשון ושני ובמרכז הקדם־אקדמי מלגת לימודים מלאה לשנת תשפ״ד. להטבה זכאים גם המצטרפים החדשים לקהילת ספיר".
"עבור משרתי המילואים וכוחות הביטחון ובני זוגם, פורסם מתווה מקיף ונפרד שמטרתו לאפשר לכוחות להתמקד במשימתם, עד שישובו לביתם בשלום. גם עבור הסטודנטים המפונים פורסם מתווה שנועד להבטיח את הצלחתם בלמידה מרחוק. בספיר אף אחד לא יישאר מאחור, וכולם יזכו למעטפת ראויה.
"לצד ההתאמות האקדמיות והמעטפת הכלכלית, במכללה האקדמית ספיר מתמקדים גם בחוסן קהילתי. בימים אלו מוקם מרכז חוסן ייעודי שתפקידו להעניק תמיכה וסיוע נפשי לסטודנטים ולסגל ולקשר אותם עם גורמי טיפול. לאורך שנת תשפ״ד, יהיו הסטודנטים זכאים ל־12 פגישות אישיות במימון המכללה.
“המכללה מחויבת להיות כוח מוביל בתקומת עוטף ישראל ומנוע צמיחה לשיקומו. כבר בסמסטר א’ יוכלו הסטודנטים להתנדב בשיקום העוטף ובעורף בתמורה לפטורים אקדמיים. כחלק משיקום האזור, יורחבו מעונות הסטודנטים שיהוו חלק מתקומת האזור", סיכם קידר.
“לא יכולים לדחות עוד"
פתיחת שנת הלימודים האקדמית לא עברה חלק וזוכה כבר מספר שבועות לביקורת נוקבת, בייחוד מצד מילואימניקים, שחשים שלמרות שהם נלחמים ומגינים על המדינה, הם נשארים מאחור ומפספסים את הלימודים האקדמיים, שממשיכים בלעדיהם. בצל הביקורת הציבורית ובשל הדאגה למילואימניקים החליטו ועד ראשי האוניברסיטאות וועד ראשי המכללות המתוקצבות על גיבוש מתווה מעודכן ומותאם לפתיחת שנת הלימודים האקדמית בצל המלחמה ושירות המילואים הנרחב.
עיקר המתווה מתייחס לפתיחת השנה בשתי פעימות: הראשונה באחד מהתאריכים שצוינו לעיל, ומספר שבועות לאחר מכן, בתאריך שיותאם לצורכי המילואימניקים והצבא, תיפתח שנת הלימודים בפעימה שנייה, שבמסגרתה ייערך “שבוע חזרה לכשירות אקדמית", שבו ירוכז מאמץ של משאבי מוסדות הלימוד, על מנת להביא את המשרתים שיצטרפו לנקודת פתיחה שוויונית.
"אם לא נפתח לא נייצר מחזור שלם של רופאים, מהנדסים וכו’ וזה יגרום לפקק שישפיע המון שנים קדימה, גם כלכלית וגם חברתית. היינו בתחושה ובתקווה שעד סוף דצמבר ישחררו את רוב המילואימניקים אבל שחררו בערך 30%, ויש אצלנו מעל 4000 סטודנטים במילואים. 3,200 בתואר ראשון, מתוכם 900 ומשהו שזו שנתם הראשונה. אלו מספרים מאוד קשים לעיכול".
לדברי שטייף, האוניברסיטה התאימה את עצמה למצב הנוכחי ולסוגיית המילואימניקים. “אנחנו נותנים להם שורת הקלות והטבות, כמו למשל לבחור כל שני מועדי בחינה שהם רוצים ואנחנו נבחר את הציון הגבוה מבין השניים. יש גם קורסים שאנחנו פוטרים אותם מלעשות, ונותנים להם עוד קורסים שהם צריכים לעבור אותם אבל לא ישפיעו על הממוצע. כלומר הם יקבלו ציון ‘עובר’ או ‘לא עובר’ וזה מוריד מהם לחץ.
"כמו כן, אנחנו מקליטים את כל ההרצאות, וגם החלטנו שאחרי שבועיים־שלושה של לימודים, נעשה הפסקה בהתקדמות בחומר הלימוד ונקדיש את השבוע הרביעי לסגירת פערים, כלומר, המרצים והמתרגלים יחזרו על החומר שנלמד לטובת המילואימניקים שיצטרפו כדי שהם יוכלו להשתלב מהשבוע החמישי ואילך. אנחנו נחושים להשקיע מזמננו ולעזור לכל מילואימניק שיחזור ללימודים".
שטייף מתייחס גם לביקורת שהופנתה כלפי המוסדות להשכלה גבוהה על פתיחת שנת הלימודים בעיצומה של המלחמה: “יש קצינים בכירים בצבא שמתעקשים לייצג את המילואימניקים מולנו שזה נורא בעיניי, כי המילואימניקים הם הילדים שלנו. זה כמו שנבוא לקבוצת הורים ונגיד להם שאנחנו רוצים לייצג את הילדים שלהם מולם. בציבור הרחב לא מבינים שאנחנו מחויבים גם במובן האקדמי, כלומר אם מילואימניק פספס שמונה שבועות מתוך 11 שבועות סמסטר מקוצר – הוא לא יוכל לסיים את הסמסטר. אם אני אתן לו לסיים אני פוגע בו, וכשהוא יצא לשוק התעסוקה הוא לא יהיה מספיק מוצלח כי הוא לא ספג את כל החומר הלימודי.
"אנחנו לא יכולים לתת להם תואר על זה שהם עושים מילואים. הם צריכים ללמוד משהו. אנחנו מנסים לעזור להם ככל האפשר אבל יש רמת מינימום שאנחנו חייבים לעמוד בה. זה לטובת הסטודנטים והמילואימניקים עצמם כדי שהם יוכלו להתפתח. אנחנו לא רוצים שחוסר הידע שלהם יפגע בהם. עוד משהו שהציבור לא מבין, זה הלך הרוח שאנשים נלחמים במילואים ובסוף הם נפגעים בלימודים. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור להם ואותם מילואימניקים צריכים לקבל פיצוי מהמדינה על כך. לנו אין את היכולת לעשות זאת. אנחנו מסדרים מלגות ובאים לקראת הסטודנטים המילואימניקים וכמובן לא ניקח שכר לימוד ממי שלא התחיל את שנת הלימודים, אבל אנחנו לא יכולים לאפשר לימודים חינם כי אז לא נוכל להתקיים כלכלית. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה".
"למשל, לגבי מילואימניקים יצאנו במתווה מאוד נדיב ועוטף עבור הסטודנטים שלנו. אנחנו מעריכים שלפחות 25% מהם משרתים או שירתו במילואים במלחמה הזו, כולל אנשי כוחות הביטחון למיניהם, אז יזמנו פטורים מקורסים והקלות מיוחדות עבורם. אנחנו מאפשרים להם לגשת לשניים מתוך שלושה מועדי בחינות ולקבל את הציון הגבוה מביניהם. הקמנו גם מערכת של חונכות ועזרה של סטודנטים בוגרים יותר ומצטיינים שיעזרו להם להשלים את הפערים. זאת בנוסף למתווה שתי הפעימות שסוכם בין צה"ל, משרד הביטחון וועד ראשי האוניברסיטאות".
רייך טוען כי על אף הסולידריות, האוניברסיטה לא יכלה לדחות פעם נוספת את פתיחת השנה. “המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לא להנפיק מהנדסים, רופאים, כימאים ועובדים סוציאליים", הוא אומר. "זה חלק מביטחון המדינה וחוסן המדינה, וזה בדיוק מה שהטרוריסטים מנסים לשבש. הם רוצים לגרום לנו פגיעה קשה בכלכלה. אז התגייסנו לתת את כל המשאבים שיש לנו, גם הכלכליים, כדי לעזור. גייסנו הרבה כסף כדי לתת מלגות של כ־6000 שקלים לכל סטודנט לוחם שחזר ממילואים. כולנו מחויבים לסטודנטים שלנו ולא נשאיר אף אחד מאחור. סטודנטים אולי יתחילו במועדים שונים אבל נדאג שכולם יגיעו לקו הגמר ביחד".
“הלב עם המילואימניקים"
“כמו כל המערכת האקדמית, יש לנו קבוצה מאוד גדולה של סטודנטים וחברי סגל שמשרתים במילואים, ולנו יש אתגר נוסף: רובנו מפונים מהבתים שלנו, וזה נכון לסטודנטים ולחברי סגל, ככה שיכול להיות מצב אבסורדי שיש סטודנט שמשרת במילואים ואין לו בית לחזור אליו", אומר אלי כהן, מנכ"ל המכללה האקדמית תל־חי, העתידה לפתוח את שנת הלימודים ב־14 בינואר. “כרגע שני קמפוסים שלנו סגורים, העובדים שלנו מפוזרים ברחבי הארץ ובחרנו לפתוח את שנת הלימודים הכי מאוחר שאפשר כדי לבוא כמה שיותר לקראת המילואימניקים. אף אחד לא אומר לנו שהמלחמה תיגמר ואנחנו לא יודעים מתי תסתיים הלוחמה העצימה בדרום ומתי תתחיל הלוחמה העצימה בצפון. אנחנו תומכים ב־110% בצבא שלנו ובמערכת השיקולים של המדינה, גם אם אנחנו חלוקים בהרבה מאוד דברים.
“דחינו את הפתיחה עד לנקודה שבה המשמעות של דחייה נוספת עלולה להיות ביטול סמסטר. אנחנו לא רוצים לגרום לסטודנטים שלנו נזק של שנה", מסביר כהן. "עשינו התאמות כלליות למצב ונתנו לחברי הסגל כלים להוראה מרחוק, אבל כל זה עדיין לא פותר את בעיית משרתי המילואים ובני המשפחה שלהם, שגם להם קשה. אנחנו משקיעים ונשקיע המון במתן פתרונות ייחודיים כמו חניכה אישית או שיעורים פרטיים למי שמתקשה. אנחנו דואגים לתמיכה רגשית וכלכלית. המדינה באה לקראתנו וכל הסטודנטים שלנו ייהנו השנה מפטור משכר לימוד, ומעבר לזה ניתן למשרתי המילואים ולכל מי שקשור לזה תמיכה כלכלית נוספת כי האנשים שלנו במצוקה כפולה ואנחנו צריכים לעזור להם".
כהן מבהיר כי הוא מבין את התחושה החמוצה של המילואימניקים. “אני יכול להבין את איש המילואים שנלחם בעזה ומסכן את חייו בשבילי ובשביל כולנו, וכאילו המדינה ממשיכה בלעדיו", הוא אומר. “הלב שלי איתו והמאמץ של כולנו הוא לתפור פתרון שמתאים לו במיוחד. מצד שני חלק מהניצחון שלנו שהוא נלחם עבורו זה להראות לאויב שישראל ממשיכה ויכולה לחיות למרות שהם מנסים לשבש לנו את התוכניות. הניצחון שלנו הוא להחזיר את ישראל לכמה שיותר שגרה, וזה נכון לכולנו".
התרעות פיקוד העורף