היום, לאחר לאחר דחייה של חודשיים וחצי ממועד הפתיחה המקורי, נפתחה שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובחלק מהמכללות. "ישנם 387 אלף סטודנטים במדינת ישראל, מתוכם 70 אלף נמצאים במילואים. זו כמות מטורפת ואי אפשר להקל בזה ראש", אומר אלחנן פלהיימר, המכהן זה שנתיים כיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. "אנחנו ברמה השוטפת יורדים לשטח. לפני שבועיים הייתי במפגש עם סטודנטים שמשרתים במילואים בצפון יחד עם סמח"ט גולני ועם תא"ל בני בן ארי, קצין המילואים הראשי. השבוע, בעזרת השם, נהיה עם סטודנטים שמשרתים באזור חברון, באיו"ש. הסטודנטים המילואימניקים מרגישים חוסר ודאות, מרגישים שהם נשארים מאחור. כל המוסדות האקדמיים וגם ממשלת ישראל צריכים להבין את גודל השעה ולייצר להם את כל הפתרונות שהם צריכים".
מאז תחילת המלחמה, אומר פלהיימר, במקביל להתגייסות התאחדות הסטודנטים הארצית וכלל הסטודנטים לטובת הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל - סיוע למשפחות המפונים, קמפיין הסברה בינלאומי בשיתוף מטה משפחות החטופים והנעדרים, גיוס מיליוני שקלים לציוד טקטי ללוחמים, ויצירת שיתופי פעולה עם גורמים נוספים לטובת מלגות לסטודנטים "קטיף לאומי" ו"מלגות עורף ברזל" - האתגר הגדול מבחינת ההתאחדות היה שנת הלימודים האקדמית והשאלה כיצד דואגים למשרתי המילואים הסטודנטים.
במסגרת הפעילות שלהם, אומר פלהיימר, הם התמקדו בכמה תחומים עיקריים. "הנקודה הראשונה היא כל ההיבט של הזכויות האקדמיות", הוא מפרט. "דרשנו בזמנו שיקימו פורום חירום לענייני מלחמה של המועצה להשכלה גבוהה כדי להסיר רגולציה וזה בא לידי ביטוי בכמה נקודות. מוסד אקדמי היום יכול לעשות סמסטר נפרד, מקוצר, אפילו של 9־8 שבועות לאותם סטודנטים שלא יכולים להתחיל את שנת הלימודים עכשיו. בנוסף לכך, אם בשנה מתוקנת היה ניתן לעשות לימודים מקוונים עד כשליש מהשנה האקדמית, אז אפשרנו עכשיו למוסדות האקדמיים לעשות גם 100% למידה מקוונת, אם זה בזום, בשיעורים מוקלטים, מצולמים - מה שיקל על משרתי המילואים. בנוסף לכך, סטודנט שמשרת במילואים בתקופה רגילה מקבל שתי נקודות זכות אקדמיות עבור ימי המילואים שלו. כיום מוסד אקדמי יכול לתת ארבע וגם שש נקודות זכות אקדמיות לסטודנט שעכשיו משרת במילואים. זה מאוד משמעותי".
לפני כשבוע גובש מתווה משותף של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור״ה) וועד ראשי המכללות המתוקצבות (ור״מ) המותאם לפתיחת שנת הלימודים האקדמית בצל המלחמה ושירות המילואים הנרחב. בין היתר, על פי המתווה, מספר שבועות לאחר פתיחת שנת הלימודים, תיפתח שנת הלימודים בפעימה שנייה, במסגרתה ייערך במוסדות "שבוע חזרה לכשירות אקדמית" עבור משרתי המילואים והקבע. בשבוע זה ירוכז מאמץ של משאבי מוסדות הלימוד על מנת להביא את המשרתים שיצטרפו לנקודת פתיחה שוויונית. כמו כן, בחלק ממוסדות הלימוד נבנו מתווים פרטניים ופרטים מדויקים על אודותיהם יימסרו לסטודנטים בכל אחד מהמוסדות.
לדברי פלהיימר, לפני כשבועיים ההתאחדות, יחד עם הוועדה לתכנון ולתקצוב ואגף התקציבים באוצר, הצליחו להביא לכמה הישגים. "מדובר בחבילת סיוע בגובה של חצי מיליארד שקלים, הכוללת כמה דברים מרכזיים", הוא מפרט. "כל הסטודנטים בשנה הקרובה שלומדים במכללות האקדמיות ספיר ותל־חי - מוסדות שנמצאים באזורים שפונו - לא משלמים שכר לימוד ומקבלים מלגת לימודים מלאה לשנה הקרובה. כמו כן, יצרנו קרן סיוע בגובה של 60 מיליון שקלים שמיועדת אך ורק לסטודנטים שמשרתים במילואים. בנוסף לכך, 140 מיליון שקלים מיועדים להגיע למוסדות האקדמיים באופן יחסי על בסיס החבילה שהם ייצרו לסטודנטים המשרתים במילואים. החבילה תכלול בין היתר, כמו שאמרנו, סיוע פסיכולוגי, ליווי נפשי, סיוע בשיעורים פרטיים. כדי שמוסד אקדמי יקבל את אותם תקציבים באופן יחסי עבור סטודנטים שמשרתים במילואים, הוא חייב להציג בשיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים המקומית, מה הוא מייצר עם הכסף הזה עבור אותם סטודנטים".
על אף ההישגים, לדברי פלהיימר, "זה רחוק שנות אור מהתקציבים שצריכים בפועל. ל־70 אלף סטודנטים, 60 מיליון שקלים זה, איך אומרים, פלסטר. זה חייב לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי בתקציב 2024. בראש ובראשונה הדרישה משר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומממשלת ישראל היא לא לעשות עוד קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה, אלא להגדיל אותו. בתקציב 2023 קרו שני דברים עצובים. תקציב ההשכלה הגבוהה קוצץ בכ־400 מיליון שקלים, ולראשונה בהיסטוריה התקציבים הקואליציוניים היו גבוהים יותר מכל תקציב ההשכלה הגבוהה. זה מטורף. לקראת התקציב ל־2024, מדינת ישראל מחויבת, בטח אחרי מה שקרה החל מה־7 באוקטובר, להשקיע בדור הצעיר ובסטודנטים משרתי המילואים. זה צריך לבוא לידי ביטוי בין היתר בסבסוד שכר לימוד ובמלגות ובסיוע בכל נושא תשלומי המעונות. כמו כן, בימים כתיקונם, בחופשת סמסטר קיץ, סטודנטים עובדים וחוסכים כסף כדי שיהיה להם לשנה לאחר מכן. סיכוי סביר מאוד שסטודנטים מילואימניקים בחופשת הקיץ הנוכחית לא יוכלו לעבוד, כי הם יצטרכו להשלים חומר. מדינת ישראל מחויבת לסייע להם במלגות תעסוקה".
במישור המקומי פלהיימר עסוק, כאמור, בסוגיית המילואימניקים, אך לא מתעלם גם מגילויי האנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם. "אנחנו פועלים גם במישור הבינלאומי. זה סיפור מורכב בפני עצמו, יש גילויי אנטישמיות מטורפים נגד סטודנטים יהודים", הוא אומר. "עכשיו בדיוק הגענו לפראג, לכנס שבו משתתפות התאחדויות סטודנטים יהודיות מרחבי העולם. אנחנו בקשר ישיר איתן. במסגרת הכנס דנים בקשיים, שומעים את הקולות שלהם, מה הם חווים ועוברים, ומנסים לראות איך אנחנו יכולים לסייע להם".
התרעות פיקוד העורף