"אנחנו הלובי של הילדים": מנהלת המאבק על "חוק המצלמות" מספרת על הניצחון בכנסת

המאבק להעברת החוק היה קשה וממושך, אבל הסבל של הילדים והוריהם לא נתן לה לוותר. אלונה דניאל, מנהלת מטה המאבק למען הילדים, מלאת סיפוק מהחוק שהתקבל השבוע בכנסת, שמאפשר להורים לילדים בני 0־3 לצפות במצלמות

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
גן ילדים
גן ילדים | צילום: אינגאימג'
4
גלריה

"יש לנו מה להציע להורים ברגעים הקשים שלהם. אנחנו מאפשרים להורים להרים אלינו טלפון ולקבל ליווי בכל המעטפת, כולל הדרכה, ייעוץ משפטי, טיפולים לילדים ועוד. לאורך הדרך נתקלנו בהרבה התנגדויות, ואנחנו נתקלים גם באיומים מצד קרובים של מטפלות החשודות בהתעללות. אבל אנחנו ממש לא חוששים". כך, נחושה והחלטית, נשמעת אלונה דניאל, מנהלת מטה המאבק למען הילדים, לאחר שביום שלישי השבוע רשם המטה הישג נוסף, הפעם בחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום.

עד היום, על פי חוק שחוקק ב־2018 ונכנס לתוקף ב־2020, במסגרות הגיל הרך (גילים 0־3) שבהן מעל שבעה ילדים חייבות להיות מותקנות מצלמות במעגל סגור, והאפשרות לצפות בהן נתונה למשטרה או לפיקוח משרד החינוך, כפוף להגשת תלונה בלבד. בעקבות הרחבת החוק, שאושרה השבוע, הגישה למצלמות האלה יכולה להינתן גם להורים או לאפוטרופוסים החוקיים של הילדים, כשבעלי המעון יכולים לבחור מראש אם לאפשר זאת להורים. ההורים, מצידם, יכולים לבחור מראש אם לשלוח את ילדיהם למסגרת שבה לא ניתנת להם אפשרות הצפייה.

\'\'לא נטש את ההורים לרגע\'\'. היה שותף להצעת החוק, אופיר כץ
\'\'לא נטש את ההורים לרגע\'\'. היה שותף להצעת החוק, אופיר כץ | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מטה המאבק למען הילדים, שהוקם כדי לייצג את כל נפגעי עבירות ההתעללות בקטינים על ידי בגירים במסגרות השונות, היה שותף להצעת החוק שהוביל יו"ר הקואליציה, אופיר כץ (ליכוד), כשאליו הצטרפו הח"כים רון כץ (יש עתיד) ויוסף עטאונה (חד"ש־תע"ל). ההצעה אושרה ביום שלישי בקריאה שנייה ושלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

מטעי תפוחים רקובים

בעקבות החוק החדש, יש להורים שלוש אפשרויות גישה לצילומים: צפייה אונליין באופן רציף, דגימה שבועית של המצלמות על ידי נציגות ההורים, או פתיחת המצלמות פעם בחודש, למשך 48 שעות, לכל ההורים. במטה המאבק למען הילדים מקווים שהורים יבחרו עבור ילדיהם במסגרות שיאפשרו להם לצפות במצלמות באחד משלושת האופנים.

על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בהתבסס על ניתוח נתוני משטרת ישראל, בשנת 2023 נפתחו 203 תיקים עקב אלימות בגירים כלפי קטינים במסגרות לגיל הרך. "כשהתחלנו בפעילות שלנו, המטרה הראשונית הייתה לגרום למדינה להבין שיש פה מכת מדינה, משהו שאף אחד אפילו לא רצה לשמוע", מספרת דניאל, ממקימי המטה. "דיברו איתנו על כמה עשבים שוטים, על כמה תפוחים רקובים. כדי להראות שיש לנו פה בעיה במטעים שלמים היינו צריכים לאסוף מידע אמיתי ולעקוב אחרי הרבה מקרים. ככה בעצם התחלנו להיות מקור שאליו פונים ההורים. ליווינו אותם, ומתוך זה התחלנו לייצר איזה קשר וצורת עבודה עם המשטרה, עם הפרקליטות, עם הפיקוח של משרד החינוך".

\'\'זה קרה בסביבה בה אני גרה. הבנתי שלהורים אין ייעוץ או ליווי\'\'. אלונה דניאל, ממקדמות החוק
\'\'זה קרה בסביבה בה אני גרה. הבנתי שלהורים אין ייעוץ או ליווי\'\'. אלונה דניאל, ממקדמות החוק | צילום: פרטי

דניאל, 42, אם לחמישה ילדים בני 7־22, התחברה למשימה הזאת מהצד הטיפולי שבה. "אני מטפלת בילדים, בחלקם בהתנדבות", היא מספרת. "ראיתי פגיעות קשות אצל ילדים בעקבות מה שעברו במסגרות, פגיעות פיזיות וגם נפשיות. ראיתי גם את ההשפעה של זה על ההורים, וזה טלטל את העולם שלי. היו, למשל, ילדים שעברו טלטול והטחות ראש בקיר, וכתוצאה מכך סבלו מפגיעות נוירולוגיות. בעמותה שהקמנו, חלק מההורים הפעילים הם כאלה שילדיהם נפגעו במסגרות. אצלנו כולם פועלים בהתנדבות מלאה. הכל נעשה במטרה לשמור על הילדים, להיות הלובי שלהם ולהיות כתובת להורים".

אלונה דניאל
אלונה דניאל | צילום: פרטי

במהלך השנים, מציינת דניאל, היו למטה המאבק כמה הישגים: "פנה אלינו בזמנו ח"כ צעיר, אופיר כץ. הוא לקח על עצמו את הנושא הזה ובמשך חמש שנים לא נטש את ההורים לרגע. העברנו חוק החמרת ענישה על התעללות בחסרי ישע, העברנו חוק איסור העסקת מורשע באלימות והתעללות במוסדות לטיפול בילדים וחסרי ישע, והשבוע עבר החוק הנוסף".

כנגד ההתנגדויות

דניאל מודה שהדרך לאישור החוק הייתה לא פשוטה. "בהתחלה כולם התנגדו, אולי חוץ מהמשטרה, ייאמר לזכותה". היא מודה. "בהתחלה התנגדו משרדי ממשלה שונים, ביניהם החינוך, המשפטים והעבודה, וגם הרשות להגנת הפרטיות. בעיקר התנגדו ארגוני המעונות. היו המון דיונים על החוק הזה, ובסוף הגענו להסכמות שהרוב חיו איתן בשלום. משרד החינוך הכניס לחוק הזה סעיף מאוד חשוב. הוא רכש מערכת מרכזית שמתקינים על המצלמות, והיא מתריעה כשיש מצלמות שלא עובדות או כשמישהו מנסה להתעסק במצלמה".

דניאל מספרת על קו משותף לכל הפניות שמגיעות למטה: "יש משהו בתהליך הזה, של השיחה הראשונה עם ההורה וההקלטה שאנחנו שומעים. נשמעים דברים קשים מאוד, ותמיד יש להורים ספק או חשש שהם לא בטוחים שהם שומעים נכון. הם מאוד מפחדים לפגוע, ובוודאי שגם קשה להם להאמין שיש אלימות כלפי הילדים. ואז, זה לקחת אותם יד ביד, לסייע בהגשת תלונה, לעקוב אחרי התיק במשטרה".

אחד המקרים החקוקים בראשה של דניאל הוא פרשת הגן של אילנה קובר באילת. הגננת הורשעה ב־360 מקרים של תקיפת קטין ו־26 עבירות של התעללות בקטין. "זה התחיל מהקלטה קצרה של אמא שעמדה ליד השער, ואז הוגשה תלונה", היא נזכרת. "זמן מה אחרי כן כבר נודע לי שהוציאו צווי מעצר ונאמרו לי המילים 'מעודה 2'. אני ממש זוכרת את המשפט הזה. נפל לי הלב. הבנתי שאם אומרים משפט כזה, זה אומר שהולכת להיחשף פה פרשה מזעזעת".

תגיות:
גן ילדים
/
מצלמות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף