625 סטודנטים השתתפו במחקר. כ-63% מהם סווגו כחווים לחץ בינוני, וחמישית (18%) סווגו כסובלים מלחץ גבוה. 52% משתמשים במדיה החברתית לפחות שעתיים-שלוש בכל יום, 42% מתגוררים באזורי עימות, ו- 46% מדווחים על איכות שינה ירודה. סטודנטים המתגוררים באזורי עימות דיווחו על איכות שינה גרועה יותר. בניתוח של החווים רגרסיה נמצא כי סטודנטיות נשים, הורים לילדים, איכות שינה ירודה, מגורים באזורי עימות וחשיפה גבוהה למדיה חברתית מנבאים תחושת סטרס.
"הממצאים מדגישים את ההשפעה העמוקה של המלחמה על הרווחה הנפשית של סטודנטים, שכן מחקרים מלמדים כי סטודנטים בעולם חווים רמות לחץ נמוכות הרבה יותר ביחס למשתתפים במחקר הנוכחי", אומרת למעריב פרופ' קרן דופלט מהאקדמית אשקלון, החוקרת הראשית במחקר. המחקר מוכיח כי מגורים באזורי עימות פוגעים באיכות השינה ומעלים את רמת הדְחק של הסטודנטים, שילוב שעלול לפגוע בתפקוד שלהם בלימודים ובכלל.
"הממצאים מעלים את הצורך בהתערבויות מותאמות ובשירותי תמיכה לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, כולל ייעוץ פסיכולוגי, סדנאות לניהול מתחים והתאמות אקדמיות" אומרת פרופ' דופלט, "המחקר חושף את ההשפעה העמוקה שיש למלחמה על רווחתם הנפשית של הסטודנטים וחשוב שהמוסדות להשכלה גבוהה ייצרו סביבות תומכות שבהן ניתן להתמודד עם לחצים אלו".
החוקרות מדגישות כי המלחמה הנוכחית היא דוגמה למשבר טראומתי בעל מעגלים רחבים של השפעה מעבר לנפגעים באופן ישיר ומיידי וכי הגורמים המעוררים לחץ בזמן מלחמה מוחרפים בתקופה הסטודנטיאלית הנחשבת לתקופה רוויית לחצים גם כך כשמלחמה ממושכת וחוסר ודאות עלולים להחמיר תחושות אלה.
התרעות פיקוד העורף