"זה היה בשעת בוקר, כשהילדים לאט לאט מגיעים עם ההורים לגנים, ובעצם נפלו חלקי יירוט בסביבת הקיבוץ", סיפרה רודד, וציינה שלא הייתה אזעקה. היא גם סיפרה על פציעות: "אבא אחד נפגע, לא קשה, הוא היה עם הילד שלו בדרך לגן, ונפל גם על קלנועית שאמא וילד נסעו בה".
"אנחנו נמצאים, כל הקהילה, כבר מעל שנתיים וחצי, במצב לא הגיוני ומאוד מאוד קשה, אני בתור מנהלת של הגנים בכברי חושבת שזה לא הגיוני", אמרה. "בהתחלה אתה אומר, אוקיי, זו תקופה, אנחנו מגייסים כוחות, מתארגנים, אבל בעצם זה לא נגמר. זה עוד פעם ועוד פעם, וכל סיטואציה יותר מורכבת מקודמתה".
כשנשאלה מה תושבי הצפון יכולים לעשות, ואם מדובר במצב יותר אקוטי ממה שהיה, אמרה: "אנחנו נמצאים במציאות הזאת מעל שנתיים וחצי. אנחנו כרגע מוגדרים שיש לנו זמן התרעה של 30 שניות, אז יש מצבים שיש לנו התרעה, ויש לנו 30 שניות להגיע לאזור מוגן. עד לא מזמן היינו 0 שניות". ככה זה נראה לפני הארכת ההתרעה של פיקוד העורף: "הילדים היו יכולים להסתובב, לטייל, וההנחיה הייתה ששוכבים על הרצפה עם ידיים על הראש, עשר דקות ככה ומבינים מה קורה והולכים למרחב מוגן".
עם זאת, היא ציינה שאין להם מרחבים מוגנים תקניים: "בגנים שלנו אין מרחבים מוגנים. מתוך חמישה גנים, שלושה גנים עדיין נמצאים עם חדרי ביטחון מאוד ישנים, שני חדרי ביטחון מאולתרים, התחלה של תהליך בנייה של ממ"דים. בנוסף לזה, במקרה זה מה שקרה בכברי, בכל אזורי החינוך יש גגות רעפים - אין להם בטון, זאת אומרת שהם חדירים, חלקי היירוט חודרים את הרעפים ואת התקרה, או שהיא יכולה להתפרק מההדף. לכן, לאורך כל השנתיים והאלה, מצאנו את עצמנו במקלטים מתחת לאדמה, מקלטים שנבנו אני חושבת לפני 60 שנה. אף אחד לא חשב שמישהו יוכל להיות בהם".
היא הסבירה שהם פתחו את המסגרות בחוסר ברירה: "פתחנו משהו, איזשהן מסגרות מתחת לאדמה, מבנים קטנים, לא יוצאים. בהמשך כשאפשרו לנו, חזרנו אל הגנים, אבל היה אסור להיות תחת גגות רעפים".
רודד ביקשה להוסיף: "יש עוד משהו שהוא לא קשה פחות. גם בלי שייפגעו - ילדים שהמערכת שלהם נסגרת ונפתחת בכל מיני דרכים הזויות ומוזרות עוד פעם ועוד פעם כבר נפגעים רגשית ותפקודית והתפתחותית באופן בלתי הפיך, ויהיו השלכות שאנחנו נראה אותן בעתיד".
"תושבי הצפון, תתכוננו. אתם העוטף הבא"
הוא האזין לשיחה עם גלית רודד בעצמו ואמר: "שמעתי את הבחורה מכברי, ואני גם היום בבוקר הצטמררתי לראות את הסרטון בקריית שמונה. ואני שואל, בקריית שמונה, מי מפקח על בתי הספר האלה, ראינו שיש 100 תלמידים בכיתה אחת. זה לא לפי ההנחיות. אז מי מפקח על ההנחיות?".
עוד אמר: "אנחנו רואים את הטראומה, ואני אומר שהמועצות וראשי הרשויות היו צריכים לפני כן להכין את התושבים למלחמה הזאת, להוציא את התושבים ולשים אותם במקום בטוח ושהילדים ילמדו בצורה רציפה, ולא בצורה שאנחנו צריכים להילחם על ההחלטות כדי שהילדים שלנו יקבלו ביטחון".
כשנשאל אם מישהו מהממשלה דיבר עם המפגינים, אמר: "לא דיברו איתנו, התעלמות מוחלטת, ואנחנו כבר התרגלנו לזה, וזה עצוב מאוד שאנחנו מתרגלים למצב כזה". הוא הדגיש: "אני יכול להגיד לתושבי הצפון, תתכוננו. אתם העוטף הבא, ואם לא נצא לרחובות, אנחנו נהיה העוטף הבא, ואנחנו נישאר ככה שנתיים ושלוש, והעסקים שלנו יתרסקו, והחיים שלנו יתרסקו, והצעירים יעזבו. זה קורה כבר עכשיו".
"קריית שמונה מוגדרת צהובה - אבל היא תהיה אדומה מדם"
הוא הסביר: "המרחק בין שיחת הטלפון שאנחנו מנהלים עכשיו לאירוע רב נפגעים הוא כלום. זה לא עניין של 'אם' אלא של 'מתי'. אנחנו חיים על ניסים, ויגיע הרגע שהניסים האלה ייגמרו. ואז מפקד פיקוד העורף יצטרך לטוס הביתה. הוא הגדיר את קירת שמונה צהובה - והיא תהיה אדומה מדם. הם חייבים למצוא לזה פתרונות".
הוא סיפר על האירוע שבו כטב"ם התפוצץ מעל קריית שמונה: "הפיצוץ היה מרטיט לבבות. כל מי שהיה בסביבה פשוט קפץ. אי אפשר לחיות ככה. זו מציאות בלתי נסבלת".
בוכריס הדגיש: "צריך להבין. בתי הספר הם לא מוגנים. יש לבתי הספר מקלטים, אבל כשיש ירי טילים לא יורדים למקלטים כי אין זמן. האזעקה התחילה - ואחרי ארבע שניות היה פיצוץ. אם טילים כאלה נופלים בכמות גדולה, אנחנו נכנסים פה לאירוע שרק הקדוש ברוך הוא יכול להוציא אותנו ממנו. אין לנו פה אמבולנסים או מסוקים, ולא יכולת לטפל באירוע רב נפגעים. המרחק בינינו לאסון הוא סטייה של מעלה בשיגור של הטיל של חיזבאללה".
הוא סיכם: "מדינת ישראל חייבת לשים לזה סוף. לא הבנתי, למה אתם מחכים? רק כשיקרה אירוע תגידו, 'רגע, בואו נהפוך את קירת שמונה לאדומה, בואו נהפוך את קו העימות לאדום'?. מה קורה? זה לא רק קריית שמונה, זה קריית שמונה וזה שלומי וזה מעלות וזה מעלה יוסף. אנחנו חוטפים כל יום. מתי הדבר הזה ייפסק? ואם אתם לא יודעים להפסיק את זה, תנו לנו לחיות בביטחון בבתים. תמצאו את הפתרונות הנכונים לילדים שלנו. הגענו לסוף שנה, אין שום סיבה למשוך את הילדים האלה לבתי הספר עוד יום ועוד יום".
התרעות פיקוד העורף